לנווט בלונדון ולהישאר יבש – London City Race 21.9.14

הכול התחיל לפני כמה שנים, כשרק התוודעתי לכך שיש ניווט מחוץ למדינתנו הקטנטונת. אני זוכר את עצמי מסתכל בלוח השנה העולמי של הניווטים ופתאום קולט ניווט בלונדון. ישר התלהבתי ואז הבנתי שזה לא יקרה כל כך מהר. עם כל שנה שעברה תמיד בספטמבר נזכרתי בתחרות הזאת והשנה סוף סוף הייתה לי את ההזדמנות לנסוע לשם. גררתי איתי את אבא וביחד נסענו ל-4 ימים בלונדון.

המהדורה השביעית של תחרות הזאת התחילה השנה במקום שנקרא הברבקיאן, והכינוס היה בתוך בית הספר לבנות בלונדון. הזינוק מוקם במרחק 250 מטר משם, ולכן היווה מקום טוב לסיבובי חימום. בנוסף על כך מזג האוויר היה מדהים ואפשר ריצה בטוחה לאורך כל הדרך מבלי להיתקל במשטחים רטובים מדי.

לאחר החימום וקריאה של שינוי שטח ברגע האחרון (מדרגות ומעברים שנחסמו עקב עבודות), לקחתי מפה בזינוק ויצאתי למסלול ספרינט בסגנון ארוך (7 ק"מ אווירי).

המפה המלאה

הערה קטנה לגבי צבעי הציר: בדרך כלל צבע הציר מייצג את המהירות אך עקב שיבושי לווין תוך כדי ריצה, נאלצתי לבצע התאמות רבות לציר כדי שיהיה מייצג ולכן הפעם הצבע לא רלוונטי בחלק מהמקומות.

חלק ראשון – זינוק עד תחנה 7

חלק 1

התחנה הראשונה די פשוטה ודי מהר אני מבין שהחלטות מהירות הם הגורם המכריע לתוצאה טובה. אני מוכיח את זה לעצמי בתחנה ה-2, כאשר אני לא מזהה מהר דרך להגיע לשם ומבזבז זמן על ריצה איטית ברחוב המוביל עד שאני מחליט לעלות בגרם המדרגות ממזרח למוזיאון, ולרוץ במעברים ולהגיע מעל התחנה. רק ביציאה ממנה אני קולט את המעבר מהרחוב שבזכותו הייתי מגיע יותר מהר, ודרכו אני יוצא לכיוון תחנה 3. מזגזג טוב בין התחנות עד לתחנה, ומשם יוצא לכיוון הכיכר הגדולה ממערב לתחנה. ליד הכיכר בחורה צועקת לי: "זה הניווט של לונדון?" נענה בחיוב ומקבל צעקת בהצלחה 🙂

ירידה מהירה לכיוון 4 ואני מחליט להגיע ממזרח לתחנה. יורד במדרגות מהר כדי לנקב ויוצא לתחנה הבאה. גם ל-5 אני מגיע מהר ומזהה את כל הפניות ברחובות, משתדל שלא להיתקע באנשים' בעיקר כשאני עובר ליד קתדראלת סנט פול בדרך לתחנה 6 בלג הארוך הראשון במסלול. מפספס את הכניסה לגינה, חוזר אחורה ומגיע לתחנה. 7 לג הרבה יותר ממזרי ממה שהוא נראה. כל פעם חשבתי שאני מגיע לכניסה לתחנה אבל כל פעם נתקלתי בקיר אחר עד שסוף סוף הגעתי לתחנה.

זמן מצטבר: 16:51

חלק שני – תחנה 7 עד תחנה 16

חלק 2

ל-8 הדרך יחסית פשוטה. עובר את האזור עם הספסלים, נכנס במעבר וממשיך ישר עד שבחור מקומי צועק לי תוך כדי ריצה "זה עוד קצת ושמאלה". כפי שהבטיח, התחנה אכן שם, וכשאני מסתובב על מנת להיכנס באחד המעברים עוצר אותי אדם בוסט זוהר ואומר שהמעבר חסום עקב עבודות ויש להשתמש בבאים. ממשיך לבא ובטעות פונה לרחוב הלא נכון. בכביש הבא כמעט עשיתי את אותה טעות אך תיקנתי לרחוב הנכון (המסומן עם העצים והפסלים). כשאני מגיע לקצה הרחוב אני מבחין במעבר המתאים וממנו עד לתחנה זה קל.

ל-10 אני רץ עד לחצר עם הפסלים, פונה שמאלה למעבר המתאים אך עקב חוסר קריאה של תיאור התחנות אני מחפש את התחנה סביב העץ ולא מבין איפה התחנה אמורה להיות. מסתכל שוב במפה ומבין שהיא עוד קצת קדימה. ממשיך קדימה במעבר עד לרחוב, ורץ למעבר המתאים לתחנה 11. ל-12 מזגזג בין הרחובות ואף חותך תור של אנשים שחיכה להיכנס לכנסייה באזור. תחנות 13 ו-14 הם לגים ארוכים שדורשים זיגזגים בין הרחובות ותשומת לב למעברים הקטנים על מנת לחסוך סיבובים ארוכים מדי. בדיעבד, לתחנה 13 היה יכול להיות יותר מהר אם הייתי חוזר אחורה ורץ דרך הרחוב הראשי (מה שמשמש כקצה המפה בחלקה המזרחי), אך בכל זאת הצלחתי לרוץ יחסית מהר בציר שלי. להגיע לאזור של 15 זה פשוט, אך כיוון שלא ראיתי שום מעבר מהכיוון שלי לתחנה (מה שבדיעבד היה טעות, כיוון שיש מעבר באזור המסומן כאסור למעבר ממזרח לתחנה) נאלצתי לחתוך דרך המרכז קניות, להגיע לרחוב ממערב לתחנה ולעלות שוב במדרגות לתחנה. ל-16 אני בוחר נכון את המעברים, מגיע לגשר מעל הכביש ונכנס לאזור הברבקיאן, מגיע מהר לתחנה ולאחד האזורים היותר מסובכים שנתקלתי בהם בניווט עירוני.

זמן מצטבר: 38:01

חלק שלישי – מתחנה 16 עד לסיום

חלק 3

אני נשבע שתוך כדי ריצה לכיוון 17 עמדתי במשך חצי דקה לנסות ולהבין איך אני מגיע אליה. עם ניחוש מוצלח בחרתי במדרגות וכשזיהיתי את השיח עם שלושת המבנים הבנתי שאני במקום הנכון. משם הגברתי מהירות עד לתחנה. ל-18 האתגר עדיין נמשך, כי צריך לחזור לגובה הרחוב. מזהה את המעבר הנכון, מה גם שיש שלטים שכתוב אליהם "יציאה לקומת הרחוב". רץ בסיבובים בירידה לכיוון 18, ומגיע מהר לתחנה בין הילדים המשחקים בגן. ל-19 רץ בין הדוכנים, מגיע ובדרך ל-20 ילד צועק לי: "מה אתה צריך לעשות?", אולי חשב שהייתי במירוץ משימות… לא רחוק מן המציאות…

ל-21 הדרך יחסית פשוטה אבל ל-22 לא מצליח למצוא דרך מהר אז מחליט לצאת חזרה לרחוב שהוביל ל-21 ולהיכנס מתחת לבניין. בדיעבד אני רואה את הדרך הנכונה ומבין שהארכתי ממש, אבל לא מאוכזב כי עדיין רצתי מהר. ל-23 אני מתחיל לרוץ בכיוון התחנה אבל מבין שהתחנה נמצאת במפלס גבוה יותר מהרחוב ונתקע כשאני לא מצליח למצוא עלייה למעלה. לאחר עצירה, הסדרת נשימה ומבט נוסף במפה אני מוצא אותו, ובדיעבד רואה גם את המעבר המערבי שהיה הכי נכון לעבור בו. בעלייה למפלס אני קולט שהשעון עומד כרגע על 50 דק' ומבין שאני יכול לרדת את השעה במסלול. מגיע לתחנה לא לפני שאני נתקל בעוד מחסום בנייה ונאלץ לעשות עיקוף. את 24 אני מכיר מהדרך ל-17, ועושה עוד טעות אחרונה בבחירת ציר בדרך ל-25 כשאני לא נכנס למנהרה המתאימה ועושה עיקוף מיותר של כל הבניינים. אבל לא מאט גם במדרגות וגם בריצה ל-25 ולסיום, ועוצר את השעון על התוצאה של 58:22.

אני מסיים בתחושה מאוד טובה של ניווט בקצב מהיר מאוד (מעל 11 ק"מ בפחות משעה), אמנם עם טעויות של בחירות ציר, אך השטח מדהים וכיף כל כך לניווט, והבטחתי לעצמי שאני אחזור לפחות עוד פעם אחת לתחרות הזאת.

מסקנות מהניווט:
-האימונים מאוד משתלמים. בשבועות שקדמו לתחרות התאמנתי על ריצה למרחקים ארוכים ובסופו של דבר לא התעייפתי בכלל בזמן התחרות.
-לפעמים מהירות מפצה על מרחק ולא צריך להרגיש לגבי זה.

קצת קישורים: (אני רצתי במסלול מספר 3, גברים פתוח)
תוצאות מהתחרות
Route Gadget של כל המסלולים
תמונות שלי מהנסיעה (יתווסף כשיעלו)

פורסם בקטגוריה 2014-2015 | כתיבת תגובה

מכת חום – ליגת הקיץ 2014

(לחצו על התמונות על מנת לראות את המפות)

שכונת המשתלה

משתלאו

חופיתקין

juph,tu

נאות שקמה

CAM00349

נווה ירק

-מפה תתווסף לאחר שארוץ שם-

נמל תל אביב

CAM00385

פורסם בקטגוריה 2014-2015 | כתיבת תגובה

9. – סיכום עונת הניווטים 2013 – 2014

הנה, זה הרגע הזה בשנה בו נגמרה העונה באופן מוחלט, ואפשר לכמה רגעים להביט אחורה על העונה הכי משמעותית שהייתה לי עד עכשיו. התאמנתי, השתפרתי ועשיתי את כל מה שאני יכול כדי לסיים את העונה עם חיוך ולומר, "עשיתי את השינוי שהייתי צריך לעשות".

הכל התחיל בשיחת טלפון אחת, בה ביקשתי מקרן זיו לעזור לי להתאמן כמו שצריך על מנת להגיע להישגים בניווט. היא אמרה שזה לא יהיה קל, אך הסכימה ומשם, החיים שלי השתנו. כמובן שתהליך האימונים שלי התארך בזכות העובדה שתאריך הגיוס שלי נדחה עוד ועוד, ולכן התאפשר לי להתאמן עוד ועוד ועוד ועוד ולהגיע למצב בו אני, הבטטה שהייתי עד לפני שנה, רץ בין 60 (שבוע מנוחה), ל-80-90 ק"מ בשבוע רגיל, שאימון קבוע בשבוע היה לרוץ 21.1 ק"מ, מרחק שלא בא ברגל…

וככה, החלה לה עונת הניווטים, אחרי חודשיים של אימונים (יולי-אוגוסט), ודרך התחרויות הארציות (והמקומיות שהיוו שינוי משמעותי), היה ניתן לראות את השיפור שלי, כאשר אחד המדדים היו לעקוף את קרן (שמפציצה ארצית אחרי ארצית במסלול הבינוני +).

1. ציפורי – התחלנו בציפורי, שם הצלחתי בפעם הראשונה בניווט ביער לשמור על קצב סביר ולא מביש במהלך ניווט שלם, אמנם עם ניווט לא מושלם, אבל חיוך והרגשה מרוצה מהכושר שעולה. מקום 10 בסיום.

2. גבעת עוז – לפתע הכושר שמשתפר היווה מכשול. בניווט הזה עברתי כמה וכמה פעמים תחנה סתם כי רצתי מהר מדי ולמעשה למדתי את שיעור התאמת מהירות הריצה לניווט.

3. שמשית – שטח יותר פיזי ומעט יותר סבוך מציפורי שנמצאת מעבר לכביש זכור לי כאחד הניווטים הפחות מוצלחים השנה. לא הצלחתי לרוץ כמו שצריך וניווטתי כמה פעמים על בערך, וככה לא מנווטים… מקום 12 בסיום.

4. נאות קדומים – אליפות החורף יום 1. שטח סבוך ומעט תלול, אבל ניווט יחסית חלק במסלול לא מתחשב בקווי גובה, אך הכושר לא עדיין בשיא, ואני נשאר מאחור. מקום 11 בסיום היום.

5. דרך בורמה – אליפות החורף יום 2. שטח מאוד סבוך ומאוד תלול, לאחר שהפסדתי את הניווט שם בשנה שעברה, זכיתי בעצמי לטעום מהשטח שלא הפסיקו לדבר עליו שנה שעברה, ולא בהיבט חיובי. ניווט עצמו לא רע, אבל הרבה מעברים להליכה עקב סבך או קווי גובה רבים. מקום 9 בסיום.

6. רכס אוג הבורסקאים – תחרות בשטח קשה מאוד לניווט, הכול נראה אותו דבר, המפה מלאה בהרבה ירוק ואני? בכלל לא מרוכז. לא מדויק, ובאיזשהו שלב גם נגמרה המוטיבציה לרוץ. משהו שם לא הלך כמו שצריך, וביחד עם שמשית, שתי הארציות הלא טובות של העונה. מקום 11 בסיום.

7. פארק נחל באר שבע – מקומית בשטח מאוד קל לניווט הופך עבורי לניווט טמפו ולראשונה היה סיכוי לעקוף את קרן, שהפעם הצליחה לנצח אותי בכמה שניות. לראשונה, האימונים מוכיחים את עצמם כמשתלמים.

8. רכס התותחים – ניווט מידל מהנה בשטח פנטסטי! שמח לדעת שיכולת הניווט שלי לא נפגעה, ומצליח לסיים עם תוצאה מכובדת, במקום לא רע בכלל.

9. מאגרי מנשה צפון – אחרי הפיאסקו של שנה שעברה, אני מגיע במטרה לניווט חלק יותר ומוצלח יותר. בפועל, ניווט חלק מאוד, עם מעט מאוד טעויות והצלחה לשמור על קצב ריצה בחול הטובעני של המאגרים ובחום של אמצע ינואר (?!). מקום 6 בסיום.

10. רמת הנדיב + מעוז חיים – שני ניווטים אשר הוכיחו לי שהאימונים ממש משתלמים. ניווטים בקצב גבוה עם מעט מאוד הורדת מהירות. יש תמורה לאגרה.

11. יער המלאכים – אחרי ששנה שעברה סבלתי, השנה אני בא חזק ומוכן לריצה, וזה מוכיח את עצמו. בפעם הראשונה בעונה אני עוקף את קרן, ומגיע מקום רביעי בקטגוריה שלי. ניווט חלק, ביער פתוח ומצליח לרוץ את רוב העליות. חוזר הביתה שיכור משמחה. מקום 4 בסיום.

12. מרתון תל אביב – תחרות המטרה הראשונה בה באתי במטרה לקבוע שיא לעצמי ב-10,000 מטר, ועשיתי את זה בגדול. אחרי 8 חודשים של אימונים אני מסיים את המסלול ב- 47:40, ולא יודע איך לאכול את עצמי מרוב שמחה.

13. נווה שלום – ניווט ראשון בארץ הקודש עם SI, ניווט אחרון לפני גיוס, ניווט הכנה לאליפות הארץ, כל כך הרבה בניווט אחד… ניווט כיף ומצליח לרוץ מהר בשטח התלול, ולזהות הכול. ניווט חלק מאוד, מרוצה מאוד בסיום.

14. תעוז – אליפות ישראל, יום 1. אחרי שבמזל הצלחתי לצאת מהבקו"ם יום לפני (התגייסתי יום לפני אליפות ישראל), אני מגיע לתחרות במטרה לתת את כל מה שאני יכול. בפועל, ניווט קשוח בשטח מאוד לא נחמד לניווט, ואני קצת מתוסכל מזה שלא ממש הצלחתי לרוץ בסבכים, בשמש ובעליות. מקום 9 בסיום.

15. תל חדיד – אליפות ישראל, יום 2. סיפור שונה לגמרי מהיום שהיה לפני. 180 מעלות. ניווט מהיר בשטח מדהים לניווט, מעט מאוד טעויות, וקצב ריצה שבקושי יורד (רק כשסובבתי את הרגל…). אמנם את תחרות המטרה השנייה פיקששתי, אבל תל חדיד היה ניווט מעולה בשבילי, כך שאני כן יוצא מרוצה מאליפות ישראל. מקום 7 בסיום.

16. טל-אל – ארצית בשטח יחסית קל לניווט, על מפה חדשה, ועם זאת יותר מדי טעויות של "ליד…". לפחות כושר זה כבר לא בעיה. מקום 5 בסיום.

17. משואה – לראשונה, ניווט ממש ממש ארוך (11.6 ק"מ בפועל!), רץ כמו גיבור את רוב המסלול כמעט בלי טעויות, אבל תחנות הסיום היו גרועות מבחינתי ומרוב תסכול פספסתי את תחנה 100… פסול לראשונה בעונה.

18. פארק אשכול – שליחים. התחרות שלה באמת חיכיתי כל השנה, והשנה גם שובצתי בשלשה חזקה. ניווט חלק כמעט (מלבד תחנה אחת), וריצה בקצב הכי גבוה בערך שהיה לי השנה. כל כך מרוצה מהתחרות הזאת. מקום 7 בסיום.

19. אודם – תחרות ארצית אחרונה לעונה. לראשונה, אני מצליח לרוץ מהר בשטח הקשה לניווט הזה, ומצליח לסיים ניווט עם כמעט 0 טעויות. מבין שצריך לעבוד על ריצה בעליות. מקום 3 (!) בסיום.

20. קיסריה – ניווט נהדר בין החולות, מצליח לרוץ כמו שצריך בין הסבכים והכושר שאמנם מעט ירד עקב ירידת האימונים מאז הגיוס לא מאכזב. רץ רוב הניווט לבד ומסתמך על עצמי לגמרי בשטח הטכני והמבלבל הזה.

21. שמשית מזרח – ניווט יום הולדת!!! אמנם מבחינת הניווט לא היה חלק ולא רצתי כל כך טוב, אבל נהניתי מאוד ואין כמו לסגור עונה עם ניווטהולדת 🙂

לסיכום, ניתן לומר שהייתה לי את העונה הכי טובה עד כה, ואני מצפה ששנה הבאה יהיה עוד יותר טוב! תודה לכל מי שהיה חלק מהשנה המדהימה הזאת, שתמך, שעודד, ששאל, שנתן מילה טובה. לא הייתי מגיע לפה בלעדיכם. תודה.

ומה שנה הבאה? אז כפי ששמתם לב, אני בצבא, והזמן של הצטמצם משמעותית… לכן, החלטתי שמעתה אני אכתוב רק על ארציות, ואם יש מקומית משמעותית, אולי אזרוק עליה איזה מילה. חוץ מזה כבר מתוכננות כמה מטרות וכמה תחרויות מעניינות שנה הבאה… יש למה לחכות 🙂

נתראה שנה הבאה,
דניאל

10176204_10201592178240331_3452872906277230665_n

(צילום: דליה רביד)

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת

ניווטהולדת 20! – תחרות מקומית אחרונה לעונה בשמשית מזרח, 6.6.14

אין כיף יותר גדול מניווט ביום ההולדת, בייחוד בשטח כל כך נחמד כמו הגבעה המזרחית של שמשית – יער פתוח וכיף לריצה!

שמשיתציר

מרגישים ש-1 הוא לג מעבר, ומזכיר גם קצת את הארצית שהייתה שם בתחילת השנה, אבל די מהר מגיעים לשטח המרכזי בניווט – הגבעה המערבית. בתחנה 2 אני עושה טעות של גאוותנים וחושב שאראה את התחנה מהסינגל ככה פתאום, אבל מאבד זמן על ניסיון להתמצא ביער. משם הניווט ממשיך בצורה די חלקה, אבל לא הצלחתי להתמודד עם העליות. למשל העליה מ-7 לכיוון השביל המוליך לשמונה הייתה לי מאוד קשה. הניווט עצמו היה די טוב, מעט מאוד טעויות החל מתחנה 4 (פספסתי אותה בקצת וחזרתי), והשתדלתי כמה שאני יכול לרוץ. כפי שאתם רואים, הפעם זה לא כל כך עבד.

בדרך ל-13 סופסוף הצלחתי לרוץ קצת (ירידה זאת לא חכמה 😉 ), ל-14 הריצה על הסינגל לדעתי הייתה מאוד חכמה (בניגוד לכמה שחתכו), אבל בדרך ל-15 פספסתי כתם צהוב בין הבתים, מה שגרם לי לבזבז זמן בלחזור אחורה ולהקיף מסביב. בנוסף, בדרך ל-16 בחירת ציר מוטעית בכך שהעדפתי להגיע מלמעלה, מאשר לרדת ולעלות. משם ממשיך בריצה בירידה ואפילו רץ בעלייה לקראת הסיום!

מסקנות מהניווט:
-ניווט ביום הולדת זה כיף!
-העובדה שמאז הגיוס התאמנתי הרבה פחות באה לידי ביטוי

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת

ספרינט למתקדמים – תחרות מקומית במכון ויצמן 30.5.14

לאחר הניווט בספארי, התחרות במכון ויצמן היוותה עליה בדרגת הקושי ממספר סיבות: שטח לא שטוח לגמרי, וצפיפות פרטים במפה. למעשה, ניווט בשטח בנוי כמו אוניברסיטה הינו קשה יותר הואיל ויש מפלסים, ודברים מאוד דומים.

ויצמןציר

כבר מתחילת המסלול היו בעיות. הגעתי לשביל הנכון סביב המבנה העגול, אך לא רצתי מספיק פנימה והייתי לפתע בטוח שזה לא זה, יצאתי לחניה, הבנתי שזה כן זה וחזרתי לתחנה כמו שצריך. משם הניווט זרם יחסית, כאשר כנראה לתחנה 3 היה עדיף לרוץ לכיוון 16 ומשם ל-3. השתדלתי לשמור על קצב ריצה גבוה אך אני חושב שהניסיון לקרוא את המפה תוך כדי האט אותי מאוד, כפי שרואים בדרך ל-5 האטתי מאוד על מנת להחליט מאיפה להיכנס. בנוסף איבדתי כמה שניות בדרך ל-8 כאשר פספסתי מעבר בין המבנים צפונית ל-7, משם אני ממשיך ולא טועה בכניסה ל-8 וממשיך לרוץ חזק כמה שאני יכול.

תחנה 10 היא דוגמה טובה למלכודת בזבוז זמן. בסה"כ, ניתן לזהות את החדר הנכון בו התחנה בקלות כי זה החדר הראשון אחרי הקיר (ישנם כמה ריבועים ללא קיר לפני התחנה). תחנה 12 לא פשוטה לבחירת ציר, אך אני בוחר לצאת לכביש הגישה על מנת לפשט את הניווט כמה שיותר.  ומשם ממשיך עד לתחנה 15 כראוי. עושה טעות קלאסית של 180 מעלות ומחליט שבחירת הציר שלי היא להסתובב ולחזור מאיפה שבאתי ל-15. זה מבזבז לי כמה שניות, בנוסף ב-16 לא מבין שצריך לרוץ מסביב, ומאבד על זה עוד איזה 10 שניות. ל-18 שוב בוחר דרך משונה ומאריך אותה בכמה מטרים מאשר אם הייתי רץ מזרחה מ-17. שאר המסלול עובר חלק עד לסיום.

מסקנות מהניווט:
-ללמוד לקרוא מפה גם בזמן ריצה מהירה היא עניין קריטי ולא רק לניווט ספרינט.
-הפשטת מפה טובה גם לניווטי ספרינט.

 

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | כתיבת תגובה

לרוץ בין החיות – תחרות מקומית בספארי, לזכר זיו בלאלי 23.5.14

הניווט בספארי הוא אחד מהניווטים האלה שאתה יודע שיהיו כאלה כל שנה, ואף שאתה כבר מכיר את השטח בע"פ, עדיין כיף לחזור לשם, בגלל האווירה שיש באירוע הזה, ובגלל שעוד איפה אפשר לרוץ בגן חיות מבלי שינסו לעצור אותך? השנה, לפי המתכונת שבה עברה כל העונה, ניסיתי לתת את כל כולי, על אף שמאז גיוסי לא ממש התאמנתי.

ספאריציר

מהזינוק תחנה ראשונה כבר קרובה ובזווית מוזרה ביחס לזינוק, ולכן לוקח שנייה להתאפס על המפה, אבל ברגע שזה קורה אני נזכר בכל הטריקים של המפה ויודע מה אני עושה כל הדרך. ל-2 אני חוזר אחורה כדי להיכנס בשער של גן השעשועים כמו שצריך. האתגר הפעם בגן החיות היה עומס האנשים הרב שהיו בו זמנית באותו מקום (ובעיקר בכניסה) שמאוד הקשו על הריצה המהירה בגן. סה"כ הניווט בגן החיות עבר בצורה יחסית חלקה מלבד רגע של איבוד מגע בדרך ל-6, כאשר לא ידעתי באיזה מעבר בדיוק להיכנס ולקח לי שתי שניות להבין שאני במקום הנכון.

החלק השני של הניווט היה קל מאוד ודרש לספור עצים ברובו – מה שעדיין התבלבלתי בו ב-10, שאף שעברתי לידה תוך כדי התארגנות לניווט לא ראיתי אותה. החלק הפיזי של הניווט בא מאוד לידי ביטוי בעלייה היחידה במסלול, העלייה באמפי ולאחר מכן העלייה של מתלול העפר התלול יחסית חזרה.

סה"כ זאת התוצאה הכי טובה שלי עד כה בניווטי הספארי (מקום 16, עם 31:38 במסלול הארוך), ואני מרוצה מהתהליך שעברתי עד כה מבחינת אימוני ריצה וניווט.

מסקנות מהניווט:
-לא לאבד מגע גם כשרצים מהר, הרבה יותר מהר מהרגיל בניווט.
-ע ל י ו ת.

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | כתיבת תגובה

מבוך של סבכים – תחרות מקומית בקיסריה, לזכר שמואל שמש 10.5.14

מפת קיסריה היא אחת האהובות עליי ולא סתם, היא מציעה אתגר ניווטי מעניין – סבכים בלתי עבירים אשר יוצרים מעיין מבוך בו אתה צריך לבחור את הדרך הנכונה כדי לא להיתקע בסבך. תוסיפו לזה את העובדה שהמפה פנטסטית, והרי לכם אחלה שטח לניווט. הגעתי מוקדם כיוון שרציתי לעזור בארגון, ולכן איתם ואני יצאנו לזינוק בין הראשונים (איזה כיף זה שטח לבד!!!!!!!)

קיסריהציר

 

כבר בדרך ל-1 יש מחסום ראשון של סבך. בוחר להגיע למעבר הדרומי יותר (בדיעבד היה מעבר יותר קרוב לתחנה), ומשם רץ על השביל עד לעץ בסבך ושם נכנס ומזהה את המעברים עד לתחנה. ל-2 מזהה מרחוק את שני העצים ליד התחנה, וכל הדרך מזהה את הסבכים משמאל ומימין עד לתחנה. 3 מוכרת מניווטי עבר, אליה אני מגיע כשאני מזהה את העץ ליד השבילון, ומהשבילון ברגע שאתה רואה את הסלע הראשון קל למצוא את התחנה. ל-4 ממשיך עם השבילון וחושב שאני נכנס בעץ הנכון, אבל לרגע חשבתי שאני לא במקום הנכון לכן אני חוזר ורץ בכיוון אחר ואז מבין שאני כן הייתי במקום הנכון… מרשים, אני יודע. מתקן וממשיך בניסיון לשכוח מזה. ל-5 ידעתי שגם להיכנס וגם לצאת לכיוון 6 יהיה בעיה. נכנס בסבך ולא מצליח לעבור, אז אני עובר דרך העץ לידו היישר לתחנה. ל-6 אחורה פנה ויוצא מאיפה שנכנסתי, רץ לאורך הגדר עד שאני רואה איפה אני צריך להיכנס לתחנה. ל-7 ממשיך לזהות כל הזמן את המעברים הנכונים. סה"כ פתיחה לא רעה לניווט שנחשב טכני.

לתחנה 8 נוקט בגישת ניווט גס מאוד. רץ עד לשביל במזרח המפה, ומשם עד שאראה את התחנה ליד ה-X השחור – פשוט מאוד. בדרך לצאת לשביל הראשון נתקע בסבך (שבאופן מעניין, גם איתי מנור נתקע בו), אבל משם ריצה חלקה עד לתחנה. ל-9 יודע בדיוק באיזה מעבר אני צריך לעבור (זה מהתחנה הראשונה), רץ מסביב לסבך היישר לתחנה. ל-10 עוקב אחרי קו הסבך הגדול וכל הזמן מוודא עם העצים איפה אני., כך גם ב-11. ל-12 שואף להגיע לשביל, אבל שוב נתקע בסבך (כן, גם בסבך הזה איתי נתקע), מתקן בהתאם אבל כשאני מגיע לשביל שמוביל לתחנה אני קורא לא נכון את המפה ומתחיל לחפש טיפה מוקדם מדי. קולט את הטעות מהר וממשיך עד לתחנה. לתחנה 13 רץ על השבילונים (החוליים מאוד יש לציין), מזהה את הגבעה המדוברת, אבל מחפש בצדה הדרומי מאשר בצדה הצפוני, איפה שנמצאת התחנה. ל-14 רץ לכיוון הכביש אבל אז קולט את המעבר בשכונה בין הבתים, ומשם רץ על השבילים עד לשטח עצמו. עובר את השקע הסבוך הגדול, ומגשש את דרכי ל-14 (לא ברור לי מה הלך שם, לא בדיוק הבנתי את המפה, וכבר לא הייתי כל כך מרוכז). ל-15 מנסה שוב מעבר בין בתים, ונתקע בסבך של גזם. מאוחר מדי מכדי להקיף, אז עובר בכוח דרך. מקיף את החפירות ביציאה מהשכונה ורץ בכל הכוח לתחנה. ל-16 רץ בקו כמה שיותר ישר דרך הסבך ומזהה את הגוש הירוק מרחוק שצמוד לתחנה. מנקב וממשיך לכיוון חומת החול של האקוודוקט ב-17 (יום סיירות מישהו? שלי היה לפני 3 שנים). שם אני כבר מוותר ועובר להליכה… מלמעלה קל לראות את התחנה ומשם זה ספרינט סיום מאוד ארוך עד ל-18 ומשם לסיום עצמו וככה נגמר לו עוד ניווט מוצלח מאוד בקיסריה!

מסקנות מהניווט:
-עניין הביטחון קצת חוזר על עצמו… יותר ביטחון בקריאת מפה.
-למצוא דברים יותר מוחשיים להיתפס עליהם ולא לגשש (תחנה 14).
-הרבה יותר כיף לנווט כשאין אף אחד כמעט אתך בשטח.

 

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת