ניווטים רבים מנסים להוות שילוב של ניווט בתוך שטח בנוי לבין ניווט בתוך שטח "פראי" (יער או חולות או משהו בסגנון). בדרך כלל זה קצת מדי או יותר מדי מאחד המינים. הניווט באלונים מהווה את השילוב הראוי בין ניווט ספרינט לבין ניווט "סטנדרטי".
זינוק מתחיל טוב ואני לא כל כך בטוח לאן רץ. ברגע שאני מתאפס על המפה הקטנה הכל הולך חלק. תחנה 1 קלה, גם 2 מגיע אליה מהצד, קצת מפספס אבל מוצא מהר.
הדרך לתחנה 3 בשבילי הייתה דרך החניה והחוצה. אבל בגלל ריצה מהירה, אי תשומת לב לפרטים ועומס מכוניות (תירוצים…) אני לא מוצא את היציאה ועדיין נמצא בתוך הקיבוץ. מתאפס ומצליח בקושי לצאת החוצה. 3 קלה, גם כך 4 מהגדר. ל-5 אני מתכננן לרוץ על קו גובה. חשבתי שעברתי את החנה אבל מתאפס באמצעות הגוש הירוק הסבוך ממערב לתחנה. חזרה לקיבוץ והפעם אני ממש מאופס. 6,7 ו-8 קלות ממש. מגיע בקלות לכל תחנה וממשיך הלאה.
מתעכב קצת ב-9 כשאני לא מצליח למצוא את הבור.
בכניסה ליער בפעם השנייה אני נזכר בהמלצותיה של נרי למצוא נק' תקיפה בטוחה ולא להסתבך עם הירוק. זה משתלם לאללה בתחנה 10 כשאני מוצא בדיוק את התחנה. בתחנה 11 אני מנסה כאילו לתקוף מהשביל אבל מבין שזה מיועד לאבדון. במקרה ממתאפס עם העץ הבודד ומשם התחנה בכיס שלי דרך השטחים הפתוחים. גם 12 קלה. ל-13 עושה מישמש בירוק עד לשטח הפתוח שממנו זה ממש קל למצוא את התחנה. מתחרט על כך שמ-12 לא רצתי מיד על השביל. הייתי יכול לחסוך זמן רב.
תחנות 14,15 זה פאשלה רצינית מהצד שלי.
לא הייתי בטוח איך לחתוך ל-14 ובכלל איבדתי זמן רב שם. מתאפס על השטח הפתוח שם ומוצא את התחנה בקלות. ליד 15 עברתי פעמיים ולא ראיתי אותה, בסוף מוצא אותה בעזרת נווט אחר. ל-16 רץ על סינגל לא מסומן אבל בעזרת מצפן ונחישות מגיע בדיוק.
ל-17 ברור לי לרוץ מסביב, מצליח לרוץ מהר כל הדרך אבל חותך קצת מוקדם יותר. מבין שטעיתי וממשיך עד למטה לתחנה בקלות. משם המסלול בכיס שלי, 18 קלה, כך גם 19 20 ו-21. מסיים תשוש אך מרוצה.
מסקנות מהניווט:
-ריכוז לאורך כל הניווט!
-לא להתחכם. אני אוכל אותה על זה.
-נק' תקיפה בטוחה זה דבר חיובי
————————————————————
אחרי הניווט, בבית היה ניווט ט"ו בשבט של רמות השבים, אז רצתי אותו בתור ניווט שחרור, מצורף בזאת:
על ניווטים וניתוחי צירים 