יותר כמו חוני המקלל – תחרות ארצית בחוני המעגל, אליפות ישראל יום 2, 23.2.13

לאחר שהיום הראשון חתם את הגולל על האליפות, ליום השני הגעתי עם רצון לתת את התוצאה הכי טובה שאני יכול, אבל בלי דאגה למיקום. עם ידע מוקדם על השטח והטיפוס המצטבר, הבנתי שהיום אני יותר בקטע של כיף וניווט מדויק על פני ניווט מהיר, מאשר יותר בקטע של לנצח. לאחר חימום טוב יצאתי למסלול.

תחנה ראשונה די פשוטה – ריצה מהירה בירידה (או שלא: קשה לרוץ בין האבנים ובדיעבד הייתי צריך לרוץ מהסינגל של הזינוק) ומגיע כמעט עד לתחנה. קצת מפספס אבל מתקן מהר ומגיע. ל-2 אותו הסיפור, עובר את התחנה אבל מתקן אחורה בקלות בזכות קווי החשמל שמאפסים אותי וקפלי הקרקע. ל-3 אני מנסה לרוץ בקו ישר אבל נמשך לירידה. לא עובד, אני מגיע לצומת ומשם אני מגיע בדיוק לתחנה. ל-4 רץ על השביל אבל חותך מוקדם מדי ומגיע צפונית לתחנה 4. מתקן בקלות ורואה את התחנה מרחוק – עדיין לא נרשמו עליות. עלייה ראשונה בדרך לתחנה 5 ואני כבר מתחיל לקלל את חוני המעגל. גם ל-6 צריך לעלות אבל ברגע שמגיע לשביל – רץ כמו גיבור עד לתחנה ומגיע בדיוק אליה שהייתה קצת מוסתרת בזכות נווטים שהגיעו אליה מהכיוון השני. ל-7 ריצה מהירה בירידה ומשם אני יודע שמתחיל החלק הקשה שבזכותו המפה קיבלה את הכינוי "חוני המקלל". הכל כמעט בעלייה. ל-8 עלייה לא קלה, גם ל-9 שאליה אני מגיע בקלות על קו גובה ועוקף שני מתחרים. 10 ירידה חדה אבל מצליח לפספס את התחנה ולחפש אותה במקום הלא נכון אבל נווט אחר מוצא אותה לפני ומראה לי. ל-11 מגיע בקושי אחרי התרסקות לא נעימה בואדי בירידה. ב-11 הטעות הפטאלית היחידה במסלול. לא קראתי נכון את תיאור התחנה ולכן לא חיפשתי את התחנה במקום הנכון. רק אחרי קריאה של התיאור הבנתי את הטעות ומצאתי את התחנה בקלות. הנה העלייה לסיום מתחילה. יפה עשה צ'יזיק כשניסה אחרי כל תהחנה לשים עוד תחנה על אותו קו הגובה כדי למתן את העלייה. זה עדיין לא עזר לי בסוף. 12 קלה, ל-13 ועשה טעות קטנה אבל מתקן מהר ומוצא בקלות. 14 גם פשוטה, כך גם 15, ו-16 דרך השדרת עצים ובירידה. ל-17 אני רץ לקריאות עידוד של עודד ורבין, ומשם יודע שמתחילה העלייה הרצינית האחרונה לסיום. ב-18 אני כבר סחוט, אין בי שום כוח אבל בעלייה מ-19 דליה מצלמת אותי כך ש… חייבים לרוץ. ל-20 אני הולך כל הדרך, אפילו לא מנסה לרוץ אבל דופק ספרינט סיום יפה לריחות הברבקיו המתבשל.

לסיכום האליפות:
היום הראשון היה מאכזב ניווטית, השני מבחינת כושר. חבל שאי אפשר לקחת את הצלחת הניווט שלי מהיום השני ולהעביר אותה ליום הראשון.

מסקנות מהניווט:
-ריצה בירידה צריכה להיות יותר מהירה.
-לקרוא תיאורי תחנות!!@!@$#@!

פוסט זה פורסם בקטגוריה 2012-2013, Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s