ניווט ספרינט מיוער?! – תחרות מקומית בבארות אמאוס, 7.9.13

כולנו מכירים את ניווטי הספרינט הקלאסיים – אוניברסיטה או קמפוס כלשהו עם מעברים, עיר עתיקה, או פארק. אבל ניווט ביער, שממופה על פי תקן ספרינט, זה עניין קצת שונה.
חוקי הניווט זהים – קווים ברורים אסור לעבור, וקנה המידה קטנטן.
אבל, זה יער, והניווט שונה במעט מניווט ספרינט רגיל.

אחרי החימום, זינקתי מתוך האתר הארכיאולגי – היישר אל היער. האדרנלין בזינוק והריצה המהירה גרמו לי לשכוח לספור גדרות בדרך ל-1, אבל התאפסות מהירה וכבר החל הפרפר. תחנה שנייה נראית מתחנה 1, אבל לתחנה 3 עוברים בסבך, ואני שראיתי את אחד המתחרים שלי, רצתי מהר סתם בלי להסתכל, וזה נגמר בכך שמצאתי את עצמי על קצה המפה, עד שבמקרה ראיתי את החורבות, וזה הקל עליי.
משם הצלחתי לרוץ בקצב סביר חזרה לתחנת פתיחת הפרפר, אבל שוב, בגלל עודף אדרנלין וחום, כשראיתי את תחנה 10 הייתי בטוח שזאת 7, דבר שגרם לי לבזבז זמן רב באזור התחנה. עוד יותר ניסיתי להתחכם ולרוץ דרך הנחל – רעיון טיפשי למדי שרק גרם לי לאבד עוד יותר זמן.
משם זה קל – קצת מתעייף בעלייה ל-8, אבל מצליח לרוץ בקצב אחיד ועוצר לנקב כל פעם בכל אחת מהתחנות שמתגלות לי בקלות. הבעיה היחידה היא הקוצים שהורגים לי את הרגליים.
החום והעייפות מהפרפר מתחילים לתת סימנים ראשונים בדרך ל-14, שם אני עושה בחירה מושכלת לרוץ על השביל מסביב (כיוון שידעתי שריצה ביער, על קרקע לא אחידה, תוציא ממני עוד אנרגיה), אבל בדרך לתחנה התחלתי טיפה לעבור להליכה אבל לא נתתי לעצמי לעשות את זה זמן רב. חוזר לריצה וכמעט שוב מתפתה לרוץ לתחנה שנגלית מרחוק, אבל קולט בזמן שיש תחנה אחת לפני. בדרך ל-17 כבר ממש התעייפתי, אבל מצליח לרוץ באיטיות בין תחנה לתחנה. ל-18 קולט שאלכס תכנן כאן מלכודת (כי נזכרתי במה שקרה במכון ויצמן, בתחנה מספר 10), ורץ מסביב בלי לראות את גיא שמחכה לצלם את כל מי שפסול.
לקראת סיום משתדל לסחוט אנרגיות אחרונות שנשארו לי, כשכבר הסיום עייף מאוד עבורי, אבל מצליח לסיים בזמן לא רע בכלל.

לאחר התחרות, ביצעתי את המסלול בפעם השנייה בתור אימון לבדוק אם אני יכול להוריד מהזמן כשאני כבר יודע לאן בדיוק אני צריך לרוץ. להלן המסלול שלי:

למעשה הורדתי שתיים וחצי דקות מהזמן שלי, וזה לדעתי בזכות תחנות 3, 7, ו-10.

מסקנות מהניווט:
-אדרנלין זה טוב, אבל לא כשזה עולה למוח.
-אמנם התחלתי לעבוד על כושר גופני מהקיץ, אבל זאת רק ההתחלה ויש לאן לשאוף.
-לא להסתכל על מתחרים אחרים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה 2013-2014, Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s