טעויות בניווט הן רבות ומגוונות. בין אם זאת טעות מקבילה, או אי לקיחת כיוון, זיהוי לא מדויק של המפה או "אניסת" המפה, כל נווט חווה את טעויות אלה במהלך הניווטים השונים. ההבדל בתוצאות בין נווט לנווט הוא הרגע בו הנווט ביצע את הטעות הזאת, כמה היא חמורה, וכמה מהר הוא מתאושש מהטעות וממשיך לנווט. עם המחשבה הזאת בראש אפשר לדבר על הניווט שלי בגבעת עוז.
הניווט החל באופן יחסית חלק, כאשר את ארבעת התחנות הראשונות הצלחתי למצוא יחסית בקלות, היער פתוח ונקי כמעט לחלוטין מצמחיית קרקע, והטעות הראשונה הגיעה בתחנה 6. למען האמת, הייתי על קו הגובה הנכון ואין לי שום מושג למה ירדתי למטה. אני יודע בדיוק למה עשיתי את זה. מתחרה שזינק דקה אחרי תפס אותי בתחנה הזאת. במקרה ראיתי את התחנה יותר גבוה ממני והבנתי את הטעות, אך זה גזל זמן מכיוון שהתעקשתי שאני במקום הנכון ולא ממש הצלחתי לזהות היכן אני נמצא. המשכתי ל-7, מנסה לשכוח מ-6 והנה עוד פעם. רץ ועובר את התחנה באלגנטיות, קו גובה וחצי מעליה. האמת, לא התחלה מזהירה אבל מילותיו של שי בקורס: "לשכוח מהטעויות כמה שיותר מהר". טוב… 8 עוברת בקלות, כך גם 9 ו-10 ומשם אני חוזר לגבעה המרכזית של המפה.
משהו לא מסתדר לי ברווח בין תחנה 11 לשביל, אבל מוצא בכל זאת, וגם 12 יחסית קלה (אמנם עם סטייה קלה, אבל בכל זאת לא רצינית). עכשיו 13 זה לג מעניין. היות וידעתי שהיער יחסית פתוח נתתי לעצמי את האפשרות לרוץ ביער. הדבר היחיד שלא חשבתי עליו הוא איך אני אדע שהגעתי בדיוק לתחנה? בדיעבד הייתי צריך לרדת לשביל וממנו לתקוף. אבל לא, הייתי חייב להיות שחצן ולא לרדת לשביל. במקרה מצאתי את התחנה. 14 לא יותר טובה. ניסיתי לנווט שם לאט ככל שיכולתי ועדיין פספסתי את התחנה וראיתי אותה מאחורי. לפחות את 15 הצלחתי בצורה טובה.
16 דורשת ריצה ארוכה (ומיותרת בעיניי) על שביל. וכיאה לניווט הזה, שוב פספסתי את התחנה. ראיתי תחנה אחרת והבנתי שזאת 17, חזרתי אחורה ותיקנתי. 17 ו-18 פשוטות ואפילו היה לי הרושם שאצליח לרדת סוף סוף משעה. אפילו הצלחתי לתפוס את הבחור שזינק דקה אחרי ונעלם. 19 קלה, ול-20 אני פשוט מתחיל לרוץ ללא כל תכנית כלשהי. בדיעבד הייתי צריך להמשיך על שורת המצוקים. עקב חוסר חשיבה המשכתי פשוט לרוץ ופתאום ראיתי את 21. משם ניסיתי לתקן ועדיין לא הצלחתי. בסופו של דבר מצאתי את התחנה במקרה ומשם ספרינט ל-21, מקלל את עצמי על הטעות המטופשת. ל-22 תקיפה מוצלחת מהעיקול בשביל וזיהוי משטח הסלע ומדרגת הסלע המקבילה. ואי אפשר לסיים ניווט בלי טעות אחרונה לסיום. רץ מהר כדי לפצות על הזמן בתקווה שאסיים מתחת לשעה. מגיע לשקע ליד התחנה ובטוח במאה אחוז שאני מפספס משהו. אחרי 2-3 דקות של הסתובבות אני הראשון מבין כמה נווטים שקולט את הטעות, ומשם טיסה לסיום. הצלחתי לברוח לבחור שזינק אחרי ותפס אותי ועקפתי אותו בסוף.
מסקנות מהניווט:
-אני רץ מהר מדי ליד תחנות קלות ומפספס אותן.
-אני משלם על חוסר תכנון בעצבנות ובזבוז זמן רב.
-צריך להתאושש יותר מהר מטעויות כאלה.
על ניווטים וניתוחי צירים 
פינגבאק: 9. – סיכום עונת הניווטים 2013 – 2014 | על ניווטים וניתוחי צירים