לאט כן, בטוח לא כל כך – תחרות ארצית בשמשית 23.11.13

אחת המטרות שלי, ביחד עם שיפור הכושר, הוא שיפור מהירות הניווט שלי. כלומר, אם עד כה הייתי מנווט ללא טעויות בקצב מסוים, כעת, כאשר אני מסוגל לרוץ מהר יותר, המטרה היא להביא את הניווט לרמה הזאת. עם זאת, ההנחיה של קרן המאמנת לפני הניווט הייתה לנסות ולנווט ללא טעויות, גם במחיר של האטה.

שמשיתציר

טוב… עם ההנחיה הזאת בראש יצאתי לכיוון המשולש בזינוק מיוחד מאוד (לא כל יום מזנקים גם עם דוידי וגם עם ערן סגל באותה דקה). לתחנה 1 נקטתי בגישה הבטוחה ומהעיקול בשביל הגעתי בדיוק לתחנה. כנ"ל 2. קל מאוד לזהות את המערה מתחת לתחנה, לכן עולה מעט לפני (וכבר מתחי להרגיש את קווי הגובה), ומגיע בדיוק. 3 זה לג מוכר מתחרות לפני כמה שנים, יודע שהואדי משחק תפקיד מרכזי, וגם מזהה הכל בדרך ובזהירות ועל מנת לא לבזבז זמן. 4 נוקט בגישה קצת יותר אגרסיבית וזה משתלם, עובר לואדי הבא ומגיע בדיוק. ל-5 טעות תכנונית ראשונה. לא הייתי צריך לבזבז זמן בכלל על לחשוב לחתוך. הירוק מזעזע, וההססנות הזאת בעייתית. כמו כן טעות בזיהוי בדרך ל-5 בשטח הפתוח ומגיע לסינגל במקרה. מתקן וגם 6 יחסית פשוטה למציאה. ל-7 מחליט בצורה נבונה לקחת את הצד השני של הסינגל (בניגוד לכמה נווטים אחרים שידוע לי כי עשו אחרת), אך בירידה מהסינגל היה לי קשה מאוד לזהות מה יער ומה לא, ובמקרה מוצא את התחנה.

8 יחסית פשוטה לבחירה. מגיע מהקצה של השביל העליון היישר לשביל שמוביל אל מתחת לתחנה. כמובן עוצר לשתות מים ומשם מתחיל עלייה ארוכה ומתישה של קווי גובה רבים. 9 גם קלה, ומשורת התעלות והבורות קל למצוא את התחנה. ל-10 מחליט החלטה אסטרטגית של עליית עוד 2 וחצי קווי גובה עד לכיכר, ומשם ירידה מהירה יחסית לעומת הקפה יחסית ארוכה מסביב. מוצא מהר את התחנה. ל-11 אני כבר מותש.

בתחנה 12 זה מגיע. הטעות הגדולה שלי בניווט זה. התחלתי נכון על קו הגובה, אבל עברתי מעל התחנה ולא ראיתי אותה וכמובן הנווט המהולל שבי מסרב להכיר בעובדה שהתרחקתי יותר מדי עד שהגעתי למערה הצפונית כ-100 מטר. שם התאפסתי ומצאתי את הטעות. כועס מאוד על הטעות המשכתי הלאה. 13 קלה, ל-14 גם לא מסובך, אבל ל-15 מרוב תסכול כבר לא ממש חשבתי מה אני עושה. במקום לעלות על השביל ולרוץ צפונה, החלטתי לחתוך איכשהו בלי לדעת מה אני עושה וזה לא טוב. העיקר כתבתי לעצמי לשמור על קור רוח לפני הניווט. מצליח בכל זאת להגיע לתחנה כי השביל ברור. משם ל-16 דרך הואדי בקלות ורצף התחנות האחרונות מתישות (כ-12 קווי גובה ברצף), אבל קלות. מסיים מבואס על הניווט הזה, בעיקר כי הייתי יכול למנוע מספר טעויות מפגרות.

מסקנות מהניווט:
-חייב לשמור על קור רוח. אסור לתת לטעויות להסיט אותי מהתחנה שלאחר מכן.
-הכושר ממש הגביל אותי בניווט זה, ובכל זאת, לפני שנה היה יותר גרוע.

פוסט זה פורסם בקטגוריה 2013-2014. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על לאט כן, בטוח לא כל כך – תחרות ארצית בשמשית 23.11.13

  1. רן שביב הגיב:

    תודה

  2. dararo הגיב:

    בכיף, אפשר לשאול על מה?

  3. רן שביב הגיב:

    כמנווט מתחיל אני קורא בעיון תחקירים שלך ושל אחרים, בדרך כלל התחקירים הם למסלולים ארוכים ושמחתי לקרוא ניתוח לניווט שביצעתי.
    לשמחתי בחרתי מסלולים בדומה אליך בניווט הגס, אני צריך לשפר את הניווט העדין.
    בקיצור תודה על התחקיר, חשבתי שמי שטורח לפרסם בלוג ישמח לקבל משוב שטרחתו מסייעת מאד.

  4. dararo הגיב:

    שמח לשמוע, באמת התגובות חשובות 🙂

  5. פינגבאק: 9. – סיכום עונת הניווטים 2013 – 2014 | על ניווטים וניתוחי צירים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s