שריטות בידיים – תחרות ארצית בנאות קדומים, אליפות החורף יום 1 27.12.13

אליפות החורף שכולנו חיכינו לה הגיעה סוף סוף, אחרי שנדחתה בשבועיים עקב סופה פסיכית שהייתה הופכת את הניווט שגם ככה היה קשה, לבלתי אפשרי… את האליפות פתחנו בנאות קדומים, על מפה חדשה וכל הניווט הדהד לי בראש המנטרה לעונה השנה: "אני נבחן מול עצמי בעיקר, כמה שפחות טעויות ניווט עדיף על מהירות גבוהה יותר וטעויות רבות". אחרי שהזכרתי לעצמי את זה, קדימה לזינוק וקפיצת ראש לסבכים של נאות קדומים.

נאותקדומיםציר

ניווטים חייבים להתחיל בקצב סביר, ובייחוד כשזה אליפות וזה כדי להיכנס למפה ברגוע, ובלי טעויות. כך התחלתי באמת. הכל מסתדר לפי המפה ופתאום המצוק של 1 נגלה לעיניי. ל-2 הולך על בטוח מסביב כיוון שידעתי שבשטח אני עלול: א. לרוץ לאט יותר. ב. לא לדעת איפה אני נוחת בכביש, ולבזבז זמן על התאפסות. את העץ של 2 מזהה מרחוק, ומגיע בדיוק. ל-3 מתחיל קצת באופסייד, ונתקע בסבך. חוזר אחורה ומזהה גם מרחוק את חלקת היער המדוברת. תחנה 4 טריקית, אבל שני דברים עוזרים למצוא אותה: 1. מהפיצול בשביל (עליו רצתי), אם ממשיכים על אותו קו גובה מגיעים היישר לתחנה. 2. עץ גדול מצפון לתחנה משחק תפקיד בתור מאפס במקרה של ברבור. למזלי הגעתי בדיוק למערה. אפשר לומר שהתחלתי את הניווט באופן יחסית חלק.

ואז, תחנה 5 הגיעה. תחנה יחסית פשוטה בקצה המדרון אבל הצלחתי לפשל בירידה כיוון שלקחתי את הירידה באלכסון, וגם התפתיתי ללכת לבדוק תחנה שלא שלי (שידעתי שהיא לא שלי!). תיקון מהיר ולשכוח כמה שיותר מהר מהתחנה. לג ארוך ראשון במסלול נותן בחירת ציר יחסית מידית. מתחרה שלי שתפס אותי ב-5 מחליט לרדת למטה, אני עולה לשביל ורץ עד לאגם על שביל בקצב סביר יחסית. משם אני מנסה לתפוס את הסינגל שעולה אבל לא מוצא אותו ובעצם נלחם בשיניים בטרסות בעלייה. מגיע סוף סוף למעלה, שותה מים ומוצא את התחנה בקלות. תחנה 7 מעוררת דז'ה וו לתחנה 5, כיוון ששוב רצתי לתחנה שלא שלי (מה קורה איתי?), אבל מתקן מהר. ל-8 סטייה לא ברורה עד לכביש, ומשם ריצה על שבילים עד לתחנה. תחנת קהל פשוטה ,ול-10 אני כבר מתחיל להיגמר. קדימה לחלק האחרון של המסלול.

דווקא את 11 ניחשתי במידה מסוימת. בהכנה לתחרות ראיתי את הכביש הדרומי וציפיתי ללג מפתה לכיוון הזה. זה השתלם. ריצה מהירה על השבילים עד לסינגל שהוביל לתחנה בדיוק… אבל התחנה הייתה קצת יותר נמוכה ומוחבאת ממה שציפיתי, אז פספסתי והמשכתי עד לפרדס (?), וחזרתי כשהבנתי את הטעות. ל-12 במבוך בסבך איכשהו מזהה את התחנה למרות שהמנסרה נפלה והפכה את העמוד לחלק מהטבע. 13 אמורה להיות פשוטה, אבל עקב הססנות בירידה וחוסר ריכוז בסינגלים איבדתי קצת זמן. קולט את הטעות ומגיע בדיוק. עוד לג ארוך אחד לקראת סיום, ואני חצי מרוצה מאיך שביצעתי אותו. החצי השני (מהרגע שהגעתי לשביל), היה בסדר. אבל הייתי צריך לצאת מהאזור המגעיל הרבה יותר גבוה. בזבזתי זמן רב על חיפוש מעברים בסבך, זמן שהיה יכול להיחסך. ל-15 קיר, אבל עוברים את זה בקושי. ל-16 מעדיף לרוץ מסביב (כי לעזאזל עם הטרסות האלה), ומצליח לחסוך קצת זמן עם ריצה בקצב אמנם איטי, אבל יותר מהיר ממה שהייתי רץ בשטח ומשם בירידה מהירה לסיום וככה נגמר לו היום הראשון.

מסקנות מהניווט:
-הייתי יכול לחתוך קצת יותר, אבל הרווחתי זמן רב בכמה בחירות ציר על שבילים (2,6,11).
-קצת יותר ביטחון באזור התחנה היה מונע הססנות.

פינת הלג:
חידוש בבלוג! אם אני מזהה לג מעניין מהתחרות הספציפית עליה הרשומה הזאת מדברת, אני אוסיף אפשרות לצייר את הציר שלכם מאותו לג מעניין.
הפעם: 10-11 היה הלג האהוב עליי במסלול של נאות קדומים השנה וזאת כי השביל אמנם היה קצת יותר ארוך, אבל סיפק נקודת תקיפה מדהימה לבלאגן בתוך הטרסות. מה דעתכם? מוזמנים לצייר:
http://maps.worldofo.com/webroute/?id=689

פוסט זה פורסם בקטגוריה 2013-2014. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שריטות בידיים – תחרות ארצית בנאות קדומים, אליפות החורף יום 1 27.12.13

  1. פינגבאק: 9. – סיכום עונת הניווטים 2013 – 2014 | על ניווטים וניתוחי צירים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s