מדי פעם, מתקיימת תחרות שהעניין הניווטי בה הוא מועט מאוד, והעיקר הוא הריצה ולא חסרות דוגמאות ומיותר שאציין כאן. הניווט היום בפארק נחל באר שבע היה על טהרת הריצה, ועם זאת, היווה מבחן לכושר המשתפר שלי.
במהלך החימום קיבלתי את ההוראה הבאה מקרן: כמה שיותר קווים ישרים כדי לחסוך מרחק, כמה שיותר מהר.
טוב…
ל-1 זה קצת בעייתי. יש מכשול קטן בדרך אבל קל לזהות הכול. ל-2 כבר מיישם עם מעט סטייה עקב שטח לא עביר. ל-3 כמעט מתפתה לרוץ על הטיילת המקיפה, אבל קולה של קרן מהדהד בראשי וגורם לי לרוץ בשטח בקו ישר, ומהר. ל-4 ניווט פשוט מאוד, יודע איפה היא אמורה להיות ומגיע בדיוק ומשם היישר למפה הקטנה של מצפה בית אשל.
המפה של מצפה בית אשל המוגדלת מפורטת מאוד וקל להתבלבל בין הפירוט הרב בחלק כל כך קטן של המפה. מזהה בקלות לאן אני רץ והטעות היחידה שלי היא שלתחנה 8 אני בטוח שהתחנה נמצאת בתוך המחפורת אבל יוצא מהר (כ-15 שניות בזבוז). כמובן מנסה להמשיך בקצב המהיר יוצא החוצה, מנקב את 9 ומתחיל את הריצה הארוכה לכיוון 10.
אני מרגיש טוב בריצה וכל פריט מופיע לי בדיוק בזמן. אני אפילו לא מתעייף בעלייה ל-12, ובעלייה חזרה מ-13 לכיוון האמפי. מנסה להמשיך בקווים ישרים ככל הניתן, ולא להאט אף לא לרגע. העלייה ל-14 קשוחה, חייבים להודות, ואני מנסה לתקוף אותה טוב. הטעות היחידה שאני מחשיב כטעות (כ-30 שניות), היא שירידה בכיוון הלא נכון לכיוון 15 מסיטה אותי בכמה מטרים שמאלה. מבין שאני רחוק מדי ומתקן מהר.
משם רצף התחנות לסיום די פשוט ועדיין יש כוח לרוץ למעלה ל-18. ירידה מהירה לסיום ועוד ניווט מהיר במיוחד (לעת עתה הניווט הכי מהיר שלי השנה) מגיע לסופו.
מסקנות מהניווט:
-מצפן כן חשוב בניווטי ספרינט והיה אפשר למנוע ככה את 15.
-קריאת תיאור תחנות זה חשוב (תחנה 8).
על ניווטים וניתוחי צירים 
פינגבאק: 9. – סיכום עונת הניווטים 2013 – 2014 | על ניווטים וניתוחי צירים