סטייה לא מכוונת – תחרות מקומית ברכס התותחים 18.1.14

בעבר, דיברתי רבות על כך שאני עדיין לא מצליח להיות מדויק באזור התחנה, ועדיין סוטה ימינה או שמאלה מבלי לשים לב. כשידעתי שהניווט ברכס התותחים יהיה בסגנון מידל (האהוב עליי מאוד), הבנתי שעבודת מצפן וריכוז לאורך כל הדרך ישחקו תפקיד חשוב. בתחרות עצמה היו כמה מקרים בהם אותה סטייה לא מכוונת קרתה, גם אם בקטנה, וגם אם באופן קשה.

הכי מבאס להתחיל ניווט וכבר לטעות. כבר בדרך לתחנה הראשונה לא תכננתי ממש מה אני עושה, ירדתי מהשביל ובלי לשים לב התחלתי לסטות דרומה מהתחנה. כשהבנתי שאני יורד נמוך מדי ואני לא באזור, התאפסתי יחסית מהר ותיקנתי. יותר מעצבן מזה זה לטעות גם לתחנה 2. נכנסתי מהשביל ללא נקודת תקיפה כאשר יש אחת ברורה מאוד (עץ על השביל) שהייתה חוסכת לי גם זמן וגם מרחק. פעם נוספת מצאתי את עצמי עובר את התחנה וחוזר אחורה. בנקודה כזאת אני בדרך כלל מנסה לשכוח מהטעויות ולהתחיל את הניווט מחדש על נקי. ל-3 רץ על השביל ובעזרת המצפן וזיהוי סוגי היער (כתום נקודות, לבן ואז ירוק), מצליח לזהות את הגאיון מעל התחנה ומשם יורד בדיוק אל הסלע. ל-4 אני עדיין לא מצליח לרוץ כראוי בעליות, אבל מהעיקול בשביל תוקף ומזהה את שני המצוקים ומגיע בדיוק אל התחנה. 5 גם פשוטה (מצפן בלבד, לג קצר). ל-6 אני קצת מהסס, אז מוצא נקודה יותר ברורה על השביל ומגיע יפה אל התחנה, עם בזבוז זמן של כ-15 שניות פחות או יותר.

תחנה 7 היא לג קלאסי של דוך. אין שום סיבה לרוץ מסביב, ומאוד ברור איפה היער מתחיל והיכן הוא מסתיים. ל-8  רץ דרך השטח החצי פתוח באמצע היער, ומזהה טוב את השיח. ב-9 אני מצליח לברוח לרפי (שזינק דקה אחרי), כיוון שהוא יוצא לכיוון 5 בטעות. אבל בדרך ל-10, הוא שוב תופס אותי. ל-10 רץ לאורך השביל ותוקף מהעיקול בשביל – זה עובד יופי מלבד השביל שלא מופיע במפה. מבלבל מעט אבל רגע שמגיעים לשורת המצוקים קל למצוא את התחנה. 11 פשוטה, ול-12 מתחילה עלייה ארוכה שתימשך גם ל-13. מגיע מהשביל בשטח הפתוח לקצה שורת האבנים והמצוקים בתחילת היער. מבין שהתחנה צריכה להיות בדיוק מעליי והיא נמצאת בדיוק איפה שאני מחכה לה. זאת הייתה הנקודה בה הצלחתי לברוח לרפי שחיפש את התחנה הרבה יותר מדי צפונה. 13 פשוטה למציאה מהשביל, ול-14 מודה לאיתי שסידר לי ריצה בירידה על שביל :).

15 דורשת עבודת מצפן וריכוז ואני מצליח לזהות את שורות הסלעים. ל-16 קורה בדיוק ההפך. אני כבר לא מרוכז כמו קודם, ומחפש את התחנה בלי ממש לקרוא את המפה כראוי ולהבין היכן אני נמצא. במקרה רואה תחנה מרחוק והיא לא שלי אבל מבין איפה היא ומנסה להתאפס. מוצא את 16 במקרה מאוד ויוצא לכיוון 17 שוב, מנסה לשכוח ממה שקרה הרגע. ל-18 רץ יחסית בקו ישר, לאורך הגדר של המוקשים ומנסה לתקוף מלמעלה. קצת בסוך אבל מזהה את העץ הבודד ליד גדר האבנים ומשם לאט לאט עד לתחנה. ל-19 מגיע בקלות.

תחנה 20 מוכתרת כפאשלה הגדולה של הניווט הזה. הכל טוב ויפה, מגיע לשביל חותך ליד הגדר אבנים אבל, עקב קריאה לא נכונה של המפה, אי הסתכלות משוועת במצפן וריצה מהירה מדי ללא סבלנות, מוצא את עצמי מחפש בלי כיוון את 20 ומגיע לתחנה 21 לפני כן. כן, טעות די גדולה שהייתה יכולה להימנע עם הריכוז הנכון. כועס על עצמי רץ בירידה ל-20 ומגיע אליה בקלות. אתם יכולים לנחש ש-21 הייתה לי קלה. ואי אפשר לסיים בלי עוד סטייה אחת לתוך הג'יפה בין 21 ל-22. אבל מתקן יפה ומגיע בדיוק ומשם ל-23 במהירות וסיימנו.

מסקנות מהניווט:
-אני נוטה לא להשתמש מספיק במצפן וזה היה יכול לעזור פה. מספיק מבט אחד במצפן לבדיקת כיוון וזה הכול.
-ריכוז עד הסוף. קל מאוד להתבלבל בתחנות האחרונות במסלול, בייחוד אם רובו עבר בצורה יחסית חלקה.
-ריצה בעליות?