ככה ניווט צריך להרגיש – תחרות מקומית ברמת הנדיב 8.2.14

במשך שבעת החודשים האחרונים שיניתי לגמרי את הגישה שלי לניווט. התחלתי להתאמן בריצה ואני מקפיד להתאמן יום אחרי יום וזה על מנת להגיע לשתי תחרויות חשובות כמה שיותר מוכן. הראשונה, מרתון תל אביב, ב28.2 והשנייה, שאליה עוד לא בטוח שאגיע, היא אליפות ישראל המתקיימת ביומיים שמיד לאחר גיוסי. אחרי כל החודשים האלה, סופסוף אני מתחיל להרגיש שיפור ביכולת הריצה והניווט שלי, והתחרות ברמת הנדיב הרגישה ככה.

רמתהנדיבציר

כבר מהזינוק התחלתי בריצה בקצב טוב לכיוון 1. קצת הססנות כשחשבתי שפספסתי את השביל, אבל משם קל מאוד למצוא את התחנה. 2 גם קלה בזכות השטח הפתוח מדרום לה, ואת 3 ראיתי מרחוק. בדבר המתכנן דובר על עניין סינגל מול שביל ולכן ל-4 אמנם מקיף, אך רץ בקצב יחסית מהיר עד לתחנה. ב-5 הפעם עשיתי את הטעות ונכנסתי בסינגל. אמנם יותר קצר אך הסינגל היה מאוד מסולע ובעייתי לריצה. אני מאמין שריצה מסביב הייתה יכולה להיות יותר מהירה מבחינת זמן. 6 קלה, ל-7 רץ דרך השטח בתקווה שזה יותר קצר וסך הכול לא מסתבך שם, וגם רואה את תחנה 19 (ידע זה כוח?), ומגיע בדיוק ובקלות. עד כה, התחלה חלקה מאוד לניווט בשטח יחסית סבוך.

לתחנה 8 רץ על השביל מסביב עד לשער של הגנים, אשר נמצא בדיוק מול התחנה. ל-9 מחליט החלטה נבונה לרוץ מסביב על השבילים, רק מאבד מעט זמן על ההחלטה איפה צריך לרדת מהשביל. לשם השוואה, לנווט אחר לקח 4:30 דקות, ולי 5:13. הוא רץ הרבה יותר מהר ממני, וחתך בשטח והתברבר והרי לכם התשובה. ל-10 מחליט לרוץ על השביל מסביב, אולי היה נכון לחתוך את הפינה הזאת. בכל מקרה נכנס לפי העץ הבודד, ומגיע בדיוק. ל-11 מאבד זמן על חוסר עבודה עם המצפן והססנות. 12 קלה, ל-13 רץ על השביל עד עמוד החשמל הקרוב לתחנה ומגיע בדיוק, ל-14 חוזר דרך השביל ומגיע בקלות לתחנה. ל-15 מנסה לרוץ בשטח אבל אי בדיקת כיוון היציאה מהתחנה זורקת אותי לשביל. מתקן בהתאם ומוצא את התחנה. שותים מים ב16 וקדימה ללופ האחרון.

ל-17 מחליט לרוץ דרך הסינגל, אבל מאבד זמן על מציאת ההתחלה שלו. בסופו של דבר מוצא ומגיע לגוש הירוק הברור מדרום לתחנה. עובר דרכו ומגיע בול. ל-18 חותך עד לשביל ובכניסה לשביל הנכון קורה משהו מוזר. הייתי בטוח שבטעות נכנסתי לשביל שליד 8 (שלמעשה באתי ממנו). מתאפס ומוצא בקלות את הכניסה לתחנה, מנקב וחוזר. 19, כפי שאמרתי, מוכרת לי ממקודם, והדרך אליה מאוד קלה. ל-20 מחליט לרוץ מהשביל הצפוני אך שוב מאבד זמן על חיפוש הסינגל. בדיעבד הייתי צריך לחתוך, ומקסימום להתאפס על השביל ליד 20 הואיל והיא מאוד קרובה לשביל. ל-21 מתחיל טוב, אך מהרגע שנגמר השביל גם הביטחון העצמי שלי נגמר, ומוצא אותה במקרה, מנקב ורץ לסיום עם חיוך.

סה"כ הניווט זרם כמעט כל הדרך, הרגשתי טוב עם הריצה שלי ולא עשיתי טעויות מיוחדות… תקופה חדשה? אין לדעת.

פינת הלג: הלג הנדון הפעם הוא לג 8-9. אולי כן צריך דרך השטח? אולי השביל זאת האופציה היותר טובה? מוזמנים לספר לי כאן: http://maps.worldofo.com/webroute/?id=721

מסקנות מהניווט:
-על שביל אני רץ מהר יותר אין ספק, צריך לשקול מתי הוספת מרחק מצדיקה ריצה על שביל לעומת שטח.
-יותר ביטחון עצמי בניווט בשטחים ירוקים היה עוזר, אין ספק.

פוסט זה פורסם בקטגוריה 2013-2014. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ככה ניווט צריך להרגיש – תחרות מקומית ברמת הנדיב 8.2.14

  1. פינגבאק: 9. – סיכום עונת הניווטים 2013 – 2014 | על ניווטים וניתוחי צירים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s