שיקולים בבחירת ציר (בדוך או בסיבוב – חלק 2) – תחרות ארצית ביער המלאכים 15.2.14

שנה שעברה, התקיימה תחרות ארצית ביער המלאכים, בעיקר על חלקה הדרומי. מי שזוכר, הניווט עצמו היה יחסית פשוט, ודרש כושר רב. מי שרוצה להיזכר, מוזמן: יער המלאכים דרום 13.4.13. השנה, כשראיתי שאגיע לתחרות ביער המלאכים, שמתי לעצמי מטרה לסיים את הניווט בתחושה יותר טובה משנה שעברה, וזאת בהסתמך על כך שהכושר שלי לא יאכזב אותי כמו פעם קודמת.

זינוק מבטי לכיוון תחנה 1, וכיוון שכל המסלולים מזנקים לאותו מקום, אני לא מודאג. בכל זאת, עוקף את הנווטים שמזנקים איתי ומגיע ראשון. לתחנה 2, בוחר להקיף מעט על השביל עבור נקודת תקיפה יותר נוחה מהשטח החצי פתוח (שגם היה הכינוס של שנה שעברה, וזאת גם 100 של שנה שעברה מה שגיליתי רק עכשיו בהתבוננות על שתי המפות). ל-3 מחליט לקחת דוך, כי ההקפה נראתה לי מיותרת ומדובר בשניים וחצי קווי גובה עד למעלה. טעות ראשונה (של חצי דקה) בדרך ל-4, כאשר אני מחפש את התחנה מוקדם מדי, אך מתקן בזכות המצוקים ומגיע מהר. ולאחר מכן, הלג הארוך שהבטיחו לנו.

השיקולים שלי היו מרחק מול כמות קווי גובה שאני מטפס. כשהבנתי שאת הגבעה שעליה תחנה 4 אני בכל מקרה אטפס, הבנתי שאטפס גם את הגבעה השנייה בכל מקרה ולנסות להקיף יעלה לי במרחק וזמן. לכן, תוקף את הגבעה הראשונה אבל מאבד זמן כשנכנסתי בטעות לסבך ליד 2, יורד בשביל ומגיע לכביש המקיף, ועולה בשביל האש לכיוון המצפה (נדמה לי שזה מצפה, הכינוס הישן והראשון של המפה הזאת). משם מחליט להמשיך די בדוך לתחנה – יורד בואדי החצי פתוח, עולה ואדי המיוער מולו, מתאפס על השביל ומשם בקו ישר לתחנה. (13:57 אם מישהו שואל).

6 דורשת עבודת מצפן ומגיע בדיוק, ל-7 עליה אכזרית, אבל שוב עם מצפן מגיע ולא מבזבז זמן על התחנה (גם רואים אותה מאמצע העלייה פחות או יותר). ל-8 מזהה את הגוש הירוק שלפני התחנה ומגיע בדיוק לשקע, ועובר לאזור הניווט היותר עדין. ל-9 מגיע ליד אבל מתבלבל עם שתי המערות שלפני התחנה. מסתכל שוב במפה מתאפס ומגיע. ל-10 מסתמך על הקרחות ליד התחנה ומגיע בקלות. ל-11 משתדל לשמור על קו גובה, אבל עולה יותר מדי ומתאפס בזכות נווט אחר שמוצא את התחנה (ביחד עם עוד 7 נווטים אחרים שהיו שם). ל-12 הולך על בטוח ומגיע מהשביל למעלה אמנם עליתי קצת יותר, אבל קצה היער מאוד קרוב לתחנה ופשוט למצוא אותה. ל-13 יורד מהגבעה ומגיע לשדה. אבל מה, השדה לא ניתן למעבר וגם לא סומן כך, חבל. מקיף ויוצא לכיוון המעבר. חותך בשקדיות (המדהימות), לכיוון המצוק המוכר משנה שעברה ועולה בינו לבין גדרות הבנים. התחנה גם נמצאת בראש הגבעה כך שהיא יחסית פשוטה. יורד לשביל לכיוון 14, עם מצפן יורד בזמן הנכון ו… אני פוגש את הקרקע מקרוב אחרי שהחלקתי. לא נעים, כואב אבל ממשיכים לרוץ. רואה את 14 מאתר הנפילה וממשיך לכיוון 15 בקלות. מזהה את גדר האבנים שאחרי התחנה כי אני מכיר אותה משנה שעברה (כבר אמרנו שידע זה כוח?).

ל-16 דרך המנהרה וחותך ביער. אבל, עקב העובדה שנכנסתי בלי תוכנית, קצת איבדתי זמן בניסיון לזהות את השקעים. מתאפס באמצעות השטח הפתוח, ומוצאת את התחנה. ל-17 במעלה השביל, וחותך על קו גובה, ל-18 חותך בשטח החצי פתוח, אבל מבזבז זמן על חיפוש התחנה בשלוחה הלא נכונה. מבין שאני לא במקום, ממשיך לשביל אש וחוזר כמו שצריך. ל-19 במעלה הגבעה, ובעזרת השביל אש בודק כל הזמן שאני במקום. דוחף בכל הכוח לעלייה האחרונה עד ל-20. מנקב, ומסיים ניווט יחסית מוצלח.

לסיכום, הרגשתי די טוב כל הניווט ובחירות הציר שלי בחלקן הושפעו מיכולת הריצה שלי על שבילים. היו מקומות שאולי היה שווה להקיף מעט על השביל, ולכן איבדתי זמן. אבל סה"כ ניווט יציב, בלי טעויות ובקצב טוב.

מסקנות מהניווט:
-בשלושה מקרים (3,16,18) נכנסתי ליער בלי תוכנית ואיבדתי זמן. מבט נוסף במצפן היה יכול למנוע את זה.
-צריך לבחור נכון את העליות, אולי בדרך ל-5 הייתי חוסך זמן.

פינת הלג:
לג 4-5 היה מעולה מבחינה תכנונית. היו 3 גבעות להתחשב בהן בדרך, ויש כמה דרכים לפתור את הבעיה. מוזמנים להביע דעתכם במקום הרגיל: http://maps.worldofo.com/webroute/?id=724