תווי סיום חלק 2 – תחרות ארצית בתל חדיד, אליפות ישראל שלב שני 8.3.14

בפרקים הקודמים: התחרות בתעוז לא הלכה כפי שרציתי, אז אני מגיע לתל חדיד עם מלא מוטיבציה לרוץ הכי מהר שאני יכול (שטח מאוד מהיר), וכמה שפחות טעויות (מפה חדשה ומפורטת להפליא). השטח מוכר מאוד, ואני אוהב מאוד את האזור. חדור רצון להצליח מגיע לזינוק ויאללה בלאגן.

 

מהזינוק אני כבר יודע בדיוק איפה תחנה 1 צריכה להיות. אני מכיר את המצוקים אבל בכל זאת מאבד זמן כיוון שלא רואה מיד את התחנה. ל-2 עושה טעות וחותך בירוק – אני יוצא לשביל ואין לי מושג בדיוק איפה אני. מתאפס בעזרת זה שהבור ליד התחנה היא מסומן בסרטים כמסומן, ומשם מתאפס בהתאם. 3 לג חלק. יודע בדיוק לאן לרוץ וגם רואה את התחנה מרחוק וכדי להשלים, ל-4 עושה טעות בכיוון ומגיע לשביל התוחם את המפה. מתקן מהר אבל כועס על הטעות המפגרת. ל-5 תקיפה בטוחה ומהירה מהשביל, 6 במדויק מהצומת, ול-7 טעות במקבילה כאשר אני מחפש את התחנה מצוק אחד מעל. סה"כ הניווט זורם היטב.

8 בקקטוסים המוכרים היטב, ומשתדל להימנע ממלכודות מעברים. ל-9 מגיע גם כן מהר תוך כדי זיהוי מוצלח של כל הפריטים. ל-10 בוחר לקחת את הסינגל בין המצוקים, מתבלבל קצת אבל מתקן מהר. ל-11 מתחת למנהרה, ובעזרת מצפן מגיע בדיוק. ל-12 היישר דרך השטח הפתוח ול-13 מגיע בול אבל הריצה המהירה מואטת בהרבה כאשר אני מסובב את הקרסול ביציאה מ-13. ל-14 הולך וסובל ומשתדל בכל זאת בדרך ל-15.

השליש האחרון מתחיל טוב בזיהוי כל הפריטים בשטח העמוס, אך ביציאה מ-16, אני יוצא בכיוון הלא נכון ומוצא את עצמי במקום אחד, כשאני חושב שאני במקום אחר. אני מחפש את המתלולים מעל התחנה, אבל נתקע במתלולים שלא ציפיתי להם. כשאני מבין סוף סוף איפה אני ומתאפס, התחנה מגיעה מהר. ל-18 יודע בדיוק איפה לרוץ בזכות זיהוי מהר של הקקטוסים והכרת השטח בכיוון הלוך. ל-19 מתברבר כשלא מזהה מה מסומן כלבן, ומה כצהוב, ופשוט סוקר את השטח עד שמגיע לתחנה. אותו כנ"ל ל-20. חושב שאני מבין איפה אני אבל עובר ליד התחנה ולא רואה אותה. מתאפס בזכות המצוקים, ומשם מחליט שנגמרו הטעויות. ל-21 משתדל לסחוט את עצמי במעלה הגבעה, ומזהה בזכות עמוד החשמל ליד התחנה כמה אני רחוק ממנה. דרך הסבך ל-22, ומזהה שוב את הגוש הירוק הקרוב לתחנה ואת כל המצוקים עד לתחנה. ל-23 ריצה במעלה הגבעה ונגמרה האליפות.

לסיכום, הייתי יחסית מוכן לאליפות. עם קצת יותר ריכוז בשני הימים אני חושב שהייתי מגיע להישגים יותר טובים. הן מבחינת טעויות מצפן בתעוז (תחנה 6, שעלתה לי בדקות רבות), וטעויות ריכוז בתל חדיד (הייתי מסוגל להוריד לפחות 3-4 דקות מהתוצאה, ולולא הייתי מסובב את הקרסול, כנראה גם שהייתי רץ טיפה יותר מהר). אבל, זאת האליפות הכי טובה שלי עד כה. הרגשתי מעולה מבחינת הכושר, והניווט שלי בשיאו. מפה רק לעלות.

מסקנות מהניווט:
-ריכוז כבר מהתחנה הראשונה!
-לבדוק יותר את המצפן

ועדכון נוסף: תווי סיום נקראו כך, כיוון שזה היה התווים האחרונים בתקופת הטרום צבא. מפה הכול משתנה, כפי ששמתם לב, הפוסטים באיחור של שלושה שבועות, כי הייתי בטירונות ולא היה לי זמן לכתוב. אל תדאגו. אני ממשיך לנווט ולכתוב. דניאל.