לבד – תחרות מקומית במשואה 5.4.14

בניווט טיפוסי בארץ, רוב הניווט אתה פוגש בנווטים ממסלולים אחרים אשר מגיעים לתחנות שלך, או עוברים לידך. כשזה לא קורה, אתה לבד בשטח ומסתמך רק על עצמך. אין אימון יותר טוב מזה. ועוד במפה טכנית מאוד כמו משואה. וזה בדיוק מה שקרה בשבת. זינקתי יחסית מוקדם ותכנון המסלול הרחיק אותי יחסית משאר הנווטים.

מניסיון העבר, המפה הזאת מאוד מדויקת, ועם זאת טעות קטנה יכולה לשלוח אותך לכל הרוחות ולכן ל-1 העדפתי להתחיל לאט. הגעתי לשביל לשטח הפתוח, וניסיתי מהסינגל להבין מה קורה. לא מצליח, יורד לשביל מתאפס ומגיע בדיוק. את 2 אני מכיר מאליפות ישראל שהייתה שם. משתדל לרוץ בעלייה אבל הסלעים והשיפוע מקשים. מגיע לגדר ומתאפס לפי השיח הגדול ליד התחנה, וגדרות האבנים ומגיע בדיוק. ל-3 מתלבט ומחליט לרוץ על השביל מסביב וזה משתלם בריצה מהירה עד לתחנה. מגיע וחוזר לשביל כדי לרוץ ל-4 (ובנקודה זאת אני מבין ששבילים>שטח בכל מקרה). רץ על הסינגל כמעט עד לתחנה ומבזבז זמן בניסיון להתאפס (להתעלם מכל מה שלא חשוב, זוכרים?). מהעיקול בסינגל שקרוב לחווה מתחיל לעקוב ורואה את העץ מרחוק. ל-5 רץ על הסינגל אבל חותך מוקדם מדי. מתקן בהתאם לפי השטח הפתוח. ל-6 מיישם את המסקנה מ-4. רץ עד המפגש גדר אבנים והסינגל, משם עולה ומגיע בדיוק לתחנה. 7 זה כבר דילמה. לרדת לשביל לדעתי היה מוגזם, אבל אני לא דובק לגדר האבנים שמובילה עד לתחנה, ומבזבז זמן בריצה לא נוחה. מגיע בדיוק אבל לאט. 8 תחנה מאוד איטית, אבל משתדל לזהות כמה שיותר דברים בדרך. ל-9 כבר השתן עלה לראש ואני חושב שאני מצליח להבין מה קורה אבל כשלרגע אחד אני מאבד מגע, אני כבר לא בטוח מה קורה ואני מאבד זמן בהתאפסות. אחרי 3 דקות מתקן ומגיע לתחנה ומשם ללג הארוך.

הלג הארוך די פשוט עם ריצה ארוכה על שבילים, כך שהמדיטציה של הטבע, שמתחילת הניווט עד כה ראיתי בערך 2-3 נווטים, לא מפסיקה. אני יודע כל הזמן איפה אני, ומצליח לתכנן הלאה. מגיע לגדר האבנים האנכית לגדר שמובילה לתחנה, עולה ומהשביל זה ממש פשוט. ל-11 מחליט לרוץ לאורך גדר האבנים עד לשטח הפתוח, ומצליח למצוא מהר את התחנה. 12 מוכרת מניווטי עבר, ומשתמש בגדר האבנים שקרובה לתחנה בתור מעקה עד לתחנה. ל-13 מסתבך עם היציאה מהשטח אבל מהרגע שמגיע לשביל, לפיצול, מנסה עם להגיע לתחנה (מי שם תחנה על מערה באמצע שדה של צמחייה גבוהה?), ובמקרה מגיע. 14 מוכרת גם מניווט קודם, אבל עדר פרות מפחיד מפריע להגיע לתחנה. לאט לאט ובזהירות מגיע לבור, מנקב וממשיך. ל-15 מגיע במקרה, כשכל היער סבוך ול-16 מחליט להקיף על השביל מסביב. אני אמנם מגיע מהר אבל עושה טעות מקבילה ויורד גדר אבנים אחת לפני כן. קולט את זה מעט מאוחר מדי אבל מתקן בהתאם בחזרה מהשביל. ל-17 מחליט לרוץ בעמק בסינגל עד לתחנה, ומגיע מהר בזכות גדרות האבנים. עולה ל-18 בקצה הסינגל ומנסה ללא שום ביטחון לזהות את הסבכים. מגיע במקרה וממשיך ל-19.

עכשיו זה החלק שהרס לי את החוויה הטובה שהצטברה עד כה. 2 תחנות במדרון הכי סבוך, והכי תלול במפה. עולה לאט ל-19, וכבר מראש ידעתי שלא אצליח למצוא אותה בקלות. אחרי מלחמה ממושכת בסבך מגיע לסינגל וממנו תוקף חזרה ובהצלחה רבה מוצא את התחנה. 20 זה כבר חסר כל אפשרות. מקווה לטוב וכשאני כבר מתכוון להתייאש ולחזור לתקוף מהשביל במקרה רואה אותה. עולה משם לסינגל אל הסיום ו… מפספס את 21… לא נורא. היה כיף בכל זאת.

מסקנות מהניווט:
-הניווט לבד גרם לי להסתמך על עצמי הרבה יותר מאשר בדרך כלל וכפי שראיתם זה עבד לא רע.
-מצפן בסבך יכול אולי לשפר את המצב.