מפת קיסריה היא אחת האהובות עליי ולא סתם, היא מציעה אתגר ניווטי מעניין – סבכים בלתי עבירים אשר יוצרים מעיין מבוך בו אתה צריך לבחור את הדרך הנכונה כדי לא להיתקע בסבך. תוסיפו לזה את העובדה שהמפה פנטסטית, והרי לכם אחלה שטח לניווט. הגעתי מוקדם כיוון שרציתי לעזור בארגון, ולכן איתם ואני יצאנו לזינוק בין הראשונים (איזה כיף זה שטח לבד!!!!!!!)
כבר בדרך ל-1 יש מחסום ראשון של סבך. בוחר להגיע למעבר הדרומי יותר (בדיעבד היה מעבר יותר קרוב לתחנה), ומשם רץ על השביל עד לעץ בסבך ושם נכנס ומזהה את המעברים עד לתחנה. ל-2 מזהה מרחוק את שני העצים ליד התחנה, וכל הדרך מזהה את הסבכים משמאל ומימין עד לתחנה. 3 מוכרת מניווטי עבר, אליה אני מגיע כשאני מזהה את העץ ליד השבילון, ומהשבילון ברגע שאתה רואה את הסלע הראשון קל למצוא את התחנה. ל-4 ממשיך עם השבילון וחושב שאני נכנס בעץ הנכון, אבל לרגע חשבתי שאני לא במקום הנכון לכן אני חוזר ורץ בכיוון אחר ואז מבין שאני כן הייתי במקום הנכון… מרשים, אני יודע. מתקן וממשיך בניסיון לשכוח מזה. ל-5 ידעתי שגם להיכנס וגם לצאת לכיוון 6 יהיה בעיה. נכנס בסבך ולא מצליח לעבור, אז אני עובר דרך העץ לידו היישר לתחנה. ל-6 אחורה פנה ויוצא מאיפה שנכנסתי, רץ לאורך הגדר עד שאני רואה איפה אני צריך להיכנס לתחנה. ל-7 ממשיך לזהות כל הזמן את המעברים הנכונים. סה"כ פתיחה לא רעה לניווט שנחשב טכני.
לתחנה 8 נוקט בגישת ניווט גס מאוד. רץ עד לשביל במזרח המפה, ומשם עד שאראה את התחנה ליד ה-X השחור – פשוט מאוד. בדרך לצאת לשביל הראשון נתקע בסבך (שבאופן מעניין, גם איתי מנור נתקע בו), אבל משם ריצה חלקה עד לתחנה. ל-9 יודע בדיוק באיזה מעבר אני צריך לעבור (זה מהתחנה הראשונה), רץ מסביב לסבך היישר לתחנה. ל-10 עוקב אחרי קו הסבך הגדול וכל הזמן מוודא עם העצים איפה אני., כך גם ב-11. ל-12 שואף להגיע לשביל, אבל שוב נתקע בסבך (כן, גם בסבך הזה איתי נתקע), מתקן בהתאם אבל כשאני מגיע לשביל שמוביל לתחנה אני קורא לא נכון את המפה ומתחיל לחפש טיפה מוקדם מדי. קולט את הטעות מהר וממשיך עד לתחנה. לתחנה 13 רץ על השבילונים (החוליים מאוד יש לציין), מזהה את הגבעה המדוברת, אבל מחפש בצדה הדרומי מאשר בצדה הצפוני, איפה שנמצאת התחנה. ל-14 רץ לכיוון הכביש אבל אז קולט את המעבר בשכונה בין הבתים, ומשם רץ על השבילים עד לשטח עצמו. עובר את השקע הסבוך הגדול, ומגשש את דרכי ל-14 (לא ברור לי מה הלך שם, לא בדיוק הבנתי את המפה, וכבר לא הייתי כל כך מרוכז). ל-15 מנסה שוב מעבר בין בתים, ונתקע בסבך של גזם. מאוחר מדי מכדי להקיף, אז עובר בכוח דרך. מקיף את החפירות ביציאה מהשכונה ורץ בכל הכוח לתחנה. ל-16 רץ בקו כמה שיותר ישר דרך הסבך ומזהה את הגוש הירוק מרחוק שצמוד לתחנה. מנקב וממשיך לכיוון חומת החול של האקוודוקט ב-17 (יום סיירות מישהו? שלי היה לפני 3 שנים). שם אני כבר מוותר ועובר להליכה… מלמעלה קל לראות את התחנה ומשם זה ספרינט סיום מאוד ארוך עד ל-18 ומשם לסיום עצמו וככה נגמר לו עוד ניווט מוצלח מאוד בקיסריה!
מסקנות מהניווט:
-עניין הביטחון קצת חוזר על עצמו… יותר ביטחון בקריאת מפה.
-למצוא דברים יותר מוחשיים להיתפס עליהם ולא לגשש (תחנה 14).
-הרבה יותר כיף לנווט כשאין אף אחד כמעט אתך בשטח.
על ניווטים וניתוחי צירים 
פינגבאק: 9. – סיכום עונת הניווטים 2013 – 2014 | על ניווטים וניתוחי צירים