לפני שנה, כאשר התבטל ניווט עקב גשם, זיו שלף אימון ביער קדימה על מפה ללא שבילים, וקווי גובה כל 1 מ'. המוטו של האימון היה "לחוש את הקסם של קווי הגובה" ולנווט לפיהם. באותו אימון נהניתי מאוד, ובמבט על התצ"א ראיתי שהיער ממשיך עוד דרומה, וקיוויתי שזיו יאפשר לנו לגלות מה מתחבא שם. עברה שנה, והנה צצה ההזדמנות כשהתחרות בנופית נדחתה וכמו בקדימה, גם הפעם ללא שבילים, המטרה הייתה לחוש את הקסם, ולא לטעות.
מהזינוק לתחנה הראשונה השתדלתי ממש לא לצאת מכיוון, אבל זה לא עבד, והגעתי לתחנה 8 כבר בהתחלה… מתאפס על הכיוון ויורד בואדי לכיוון 1, עובר בתוך הירוק ומפספס את המנסרה (הדו מימדית, כפי שתקראו עוד רגע זה לא קרה רק פעם אחת), מבין שצריך להרגיע, ולכיוון 2 מנווט טיפה יותר לאט. מזהה שאני עובר ב-26, ולפי זה יודע לאן אני מגיע, אבל איכשהו שוב, עברתי ליד התחנה והבנתי את זה כשהגעתי קרוב לירוק מערב המפה. מסתובב אחורה ורואה את זה. ל-3 רץ לאורך הגבעה, עד שאני רואה שהגבעה מתחילה להתרומם יותר גבוה, ויודע שמתחת לזה התחנה. בדרך ל-4 עובר ליד הואדי הגדול של 7, ולכן מיד אחרי זה מתחיל לרוץ בעלייה בחול ולא מוותר (!). יורד בריצה ל-5 וסוטה הרבה יותר מדי דרומה. מבין איפה אני ומתקן בהתאם. ל-6 עד קצה השטח הפתוח ושובר מערבה לתחנה. 7 פשוטה, כיוון שמהרגע שאני יוצא מהסבך, למצוא את הואדי זאת לא בעיה. את 8 אני מכיר כבר, ויודע בדיוק איך לרוץ לשם. משתדל לזהות את הגבעה בדרך וכן לעבוד על הניווט העדין שלי. יורד למעבר מתחת לכביש לכיוון המשך הניווט. סה"כ התחלה קצת עקומה, אבל כן הייתה עבודה על ניווט עדין.
ל-10 צריך לעבור בחלק שמסומן כירוק, אבל ברגע שעוברים כמה צעדים פנימה, אפשר לחזור לרוץ. מזהה את ההבדל בין הירוק ללבן בדרך ל-10, מזהה את הגוש הירוק באמצע השטח הפתוח, מזהה את הואדי של התחנה ו… אין תחנה. עד שלא הסתובבתי שם במשך 3-4 דק' ובמקרה, שוב ראיתי אותה. ל-11 מנסה לרוץ בתוך הואדי הקטן עד לתחנה, עובר אותה שוב (לא רואים דו מימד מכל כיוון…), מסתובב ורואה אותה. רץ בעלייה שוב (ושוב לא מוותר) לכיוון 12 ורואה את התחנה מלמעלה. 13 לג טריקי – רץ ביער לפי ההבדלים בין הירוק ללבן וחושב שעובר בחלק הפתוח הקטן בתוך הירוק, ומשתדל להישאר בירוק, כאשר ההבדל בין הירוק ללבן הוא חצי ברור. מתחיל לזהות את הכיוון של הואדי לכיוון 13, אבל מתחיל לחפש מוקדם מדי. מבין שאני מחפש בתוך הסבך, וממשיך עד לתחנה. ל-14 עד לכיפה, מסביב לואדי והיישר לתחנה. ל-15 מסביב לירוק תוך כדי זיהוי השטחים הפתוחים. ל-16 מחפש שקע סבוך, אבל עובר את השקע, ורק כשאני חוזר אני רואה את זה.
ל-17 דרך מתלול העפר המסולע וזיהוי קפלי הקרקע. ל-18 אני מנסה לזהות כל הזמן איפה אני, ולכן מאט מאוד יחסית לשאר הניווט. כל הלג אני מסתכל מערבה, ורואה שאני לא עובר את קו הגובה ממערב לתחנה. קולט מרחוק את כניסת הקו גובה חזרה, ויודע בדיוק לאן לרוץ. ל-19 התכנית הייתה לרוץ דרך הכיפה (שעברתי בדרך ל-14), ומשם להמשיך תוך כדי זיהוי הואדיות בדרך. משתדל להתאים את השטחים הפתוחים והזוויות של קפלי הקרקע ומגיע בדיוק. ל-20 רץ עד שאני מגיע לואדי שמוביל היישר לתחנה. ל-21 רץ חזרה בכיוון הואדי ממנו באתי, וסוטה בכוונה צפונה. אני מגיע לשקע הגדול ומבין שזה הוא אבל שוב, אין שם תחנה… מתחיל לשוטט וכשאני מסתובב חזרה אני רואה את ריבוע הקרטון… ל-22 רץ לגבול בין הירוק ללבן, ועובר ליד 19 כדי לוודא שאני בכיוון הנכון. ברגע שאני עובר את הכביש (בתוך הירוק, לא מסומן במפה). עובר בכתם הכתום ורואה את התחנה מרחוק לשם שינוי. למעבר הכביש יוצא לשביל במזרח המפה (שוב, לא מסומן אבל ראיתי אותו בהלוך).
ל-24 רץ עד לקצה הגבעה ומתחיל לרדת. מחפש את התחנה קצת מוקדם מדי אבל עולה מהר על הטעות בזכות הגוש הירוק הצמוד לבור, ל-25 רץ במצפון לשלוחה עד שאני מגיע לגוש הירוק ואיתו ממשיך עד לתחנה. ל-26 (שכבר הכרתי) רץ עד לואדי הגדול לפני התחנה, מזהה את השטח הכתום עם הנקודות הלבנות ומשם למצוא את התחנה זה קל. רץ בעלייה לכיוון 27 אבל כבר מתחיל להיחנק אבל אני יודע בדיוק לאן אני רץ. חוצה את השלוחה שהולכת צפונה, ומשם לתוך הירוק עד לתלולית ומשם לסיום.
מסקנות מהניווט:
-לא סתם אומרים להתחיל לאט, בייחוד כשאין שבילים להתאפס עליהם.
-תחנות דו ממדיות דורשות יותר ביטחון, כיוון שהייתי מספר פעמים על התחנה, פשוט לא ראיתי אותה.
על ניווטים וניתוחי צירים 