שיקולים בבחירת ציר (בדוך או בסיבוב – חלק 2) – תחרות ארצית ביער המלאכים 15.2.14

שנה שעברה, התקיימה תחרות ארצית ביער המלאכים, בעיקר על חלקה הדרומי. מי שזוכר, הניווט עצמו היה יחסית פשוט, ודרש כושר רב. מי שרוצה להיזכר, מוזמן: יער המלאכים דרום 13.4.13. השנה, כשראיתי שאגיע לתחרות ביער המלאכים, שמתי לעצמי מטרה לסיים את הניווט בתחושה יותר טובה משנה שעברה, וזאת בהסתמך על כך שהכושר שלי לא יאכזב אותי כמו פעם קודמת.

יערהמלאכיםציר

זינוק מבטי לכיוון תחנה 1, וכיוון שכל המסלולים מזנקים לאותו מקום, אני לא מודאג. בכל זאת, עוקף את הנווטים שמזנקים איתי ומגיע ראשון. לתחנה 2, בוחר להקיף מעט על השביל עבור נקודת תקיפה יותר נוחה מהשטח החצי פתוח (שגם היה הכינוס של שנה שעברה, וזאת גם 100 של שנה שעברה מה שגיליתי רק עכשיו בהתבוננות על שתי המפות). ל-3 מחליט לקחת דוך, כי ההקפה נראתה לי מיותרת ומדובר בשניים וחצי קווי גובה עד למעלה. טעות ראשונה (של חצי דקה) בדרך ל-4, כאשר אני מחפש את התחנה מוקדם מדי, אך מתקן בזכות המצוקים ומגיע מהר. ולאחר מכן, הלג הארוך שהבטיחו לנו.

השיקולים שלי היו מרחק מול כמות קווי גובה שאני מטפס. כשהבנתי שאת הגבעה שעליה תחנה 4 אני בכל מקרה אטפס, הבנתי שאטפס גם את הגבעה השנייה בכל מקרה ולנסות להקיף יעלה לי במרחק וזמן. לכן, תוקף את הגבעה הראשונה אבל מאבד זמן כשנכנסתי בטעות לסבך ליד 2, יורד בשביל ומגיע לכביש המקיף, ועולה בשביל האש לכיוון המצפה (נדמה לי שזה מצפה, הכינוס הישן והראשון של המפה הזאת). משם מחליט להמשיך די בדוך לתחנה – יורד בואדי החצי פתוח, עולה ואדי המיוער מולו, מתאפס על השביל ומשם בקו ישר לתחנה. (13:57 אם מישהו שואל).

6 דורשת עבודת מצפן ומגיע בדיוק, ל-7 עליה אכזרית, אבל שוב עם מצפן מגיע ולא מבזבז זמן על התחנה (גם רואים אותה מאמצע העלייה פחות או יותר). ל-8 מזהה את הגוש הירוק שלפני התחנה ומגיע בדיוק לשקע, ועובר לאזור הניווט היותר עדין. ל-9 מגיע ליד אבל מתבלבל עם שתי המערות שלפני התחנה. מסתכל שוב במפה מתאפס ומגיע. ל-10 מסתמך על הקרחות ליד התחנה ומגיע בקלות. ל-11 משתדל לשמור על קו גובה, אבל עולה יותר מדי ומתאפס בזכות נווט אחר שמוצא את התחנה (ביחד עם עוד 7 נווטים אחרים שהיו שם). ל-12 הולך על בטוח ומגיע מהשביל למעלה אמנם עליתי קצת יותר, אבל קצה היער מאוד קרוב לתחנה ופשוט למצוא אותה. ל-13 יורד מהגבעה ומגיע לשדה. אבל מה, השדה לא ניתן למעבר וגם לא סומן כך, חבל. מקיף ויוצא לכיוון המעבר. חותך בשקדיות (המדהימות), לכיוון המצוק המוכר משנה שעברה ועולה בינו לבין גדרות הבנים. התחנה גם נמצאת בראש הגבעה כך שהיא יחסית פשוטה. יורד לשביל לכיוון 14, עם מצפן יורד בזמן הנכון ו… אני פוגש את הקרקע מקרוב אחרי שהחלקתי. לא נעים, כואב אבל ממשיכים לרוץ. רואה את 14 מאתר הנפילה וממשיך לכיוון 15 בקלות. מזהה את גדר האבנים שאחרי התחנה כי אני מכיר אותה משנה שעברה (כבר אמרנו שידע זה כוח?).

ל-16 דרך המנהרה וחותך ביער. אבל, עקב העובדה שנכנסתי בלי תוכנית, קצת איבדתי זמן בניסיון לזהות את השקעים. מתאפס באמצעות השטח הפתוח, ומוצאת את התחנה. ל-17 במעלה השביל, וחותך על קו גובה, ל-18 חותך בשטח החצי פתוח, אבל מבזבז זמן על חיפוש התחנה בשלוחה הלא נכונה. מבין שאני לא במקום, ממשיך לשביל אש וחוזר כמו שצריך. ל-19 במעלה הגבעה, ובעזרת השביל אש בודק כל הזמן שאני במקום. דוחף בכל הכוח לעלייה האחרונה עד ל-20. מנקב, ומסיים ניווט יחסית מוצלח.

לסיכום, הרגשתי די טוב כל הניווט ובחירות הציר שלי בחלקן הושפעו מיכולת הריצה שלי על שבילים. היו מקומות שאולי היה שווה להקיף מעט על השביל, ולכן איבדתי זמן. אבל סה"כ ניווט יציב, בלי טעויות ובקצב טוב.

מסקנות מהניווט:
-בשלושה מקרים (3,16,18) נכנסתי ליער בלי תוכנית ואיבדתי זמן. מבט נוסף במצפן היה יכול למנוע את זה.
-צריך לבחור נכון את העליות, אולי בדרך ל-5 הייתי חוסך זמן.

פינת הלג:
לג 4-5 היה מעולה מבחינה תכנונית. היו 3 גבעות להתחשב בהן בדרך, ויש כמה דרכים לפתור את הבעיה. מוזמנים להביע דעתכם במקום הרגיל: http://maps.worldofo.com/webroute/?id=724

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת

מתחזק – תחרות מקומית במעוז חיים, לזכר יותם גלבוע 14.2.14

אם אתם קוראים קבועים כאן, בוודאי שאתם יודעים על כל תהליך האימונים שאני עובר בשבעת החודשים האחרונים, והמטרה הקרובה. עם כל ניווט אני מרגיש שאני מתחזק מאוד, והניווט לזכר יותם גלבוע שהיה בשישי מהווה דוגמה טובה לכך.

image

כבר מהזינוק התחלתי לרוץ בקצב מהיר, והשתדלתי לשמור עליו כמה שיותר. תחנה 2 גם עוברת ללא בעיות מיוחדות אפילו שאני לא מצליח להבין בדיוק את הסימנים שהיו מוקטנים מסיבה לא כל כך ברורה… 3 מאוד פשוטה ול-4 בוחר שלא לחתוך את הנחל (מעניין אם מישהו כן נכנס שם).

טעות ראשונה בדרך ל-5, כאשר מטע התמרים נגמר ואני בטוח שהגעתי, אבל למעשה נכנסתי לחלק הצעיר יותר של המטע… אני הייתי מבדיל אבל אחרי 20 שניות חוזר לרוץ כשמבין שטעיתי. 6 קלה בירידה בשביל, ול-7 לא בטוח מה לעשות. מחליט לצאת חזרה לשביל ומשם מתאפס ורץ לכיוון בית הקברות. משם זה קלי קלות לתחנה. ל-8 דרך המעבר בגדר ומזהה את הגוש הירוק מדרום לתחנה. הבעיה היא שביני לתחנה מפריד שדה סרפדים. בכל זאת מוצא את התחנה בקלות וחוזר לסרפדים בדרך לתשע. אשאיר לכם לדמיין כמה קיללתי שם.
מתחיל את העלייה ל-10 ומרגיש שיש לי עדיין כוח ולכן דוחף עוד. ל-11 מגיע מהר ולא מוריד קצב גם בשדה בדרך ל-12.

כאן נכנסת לתמונה העובדה שאני מתאמן. אני לא מוריד קצב בקיבוץ אלא רק מגביר, ומצליח לקרוא את המפה תוך כדי ריצה. טעות בבחירת ציר בדרך ל-15 כאשר אני מנסה לחתוך בין הבתים במקום להקיף מצפון בריצה מהירה יותר. משם עד לסיום לא מוותר וממשיך ב.צב גבוה עד לסיום.

מסקנות מהניווט:
-האימונים משתלמים, הרגשתי פיצוץ כל הריצה.
-לא לנסות ללכת ראש בקיר כשהכול נראה אותו דבר (בקיבוץ).

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת

ככה ניווט צריך להרגיש – תחרות מקומית ברמת הנדיב 8.2.14

במשך שבעת החודשים האחרונים שיניתי לגמרי את הגישה שלי לניווט. התחלתי להתאמן בריצה ואני מקפיד להתאמן יום אחרי יום וזה על מנת להגיע לשתי תחרויות חשובות כמה שיותר מוכן. הראשונה, מרתון תל אביב, ב28.2 והשנייה, שאליה עוד לא בטוח שאגיע, היא אליפות ישראל המתקיימת ביומיים שמיד לאחר גיוסי. אחרי כל החודשים האלה, סופסוף אני מתחיל להרגיש שיפור ביכולת הריצה והניווט שלי, והתחרות ברמת הנדיב הרגישה ככה.

רמתהנדיבציר

כבר מהזינוק התחלתי בריצה בקצב טוב לכיוון 1. קצת הססנות כשחשבתי שפספסתי את השביל, אבל משם קל מאוד למצוא את התחנה. 2 גם קלה בזכות השטח הפתוח מדרום לה, ואת 3 ראיתי מרחוק. בדבר המתכנן דובר על עניין סינגל מול שביל ולכן ל-4 אמנם מקיף, אך רץ בקצב יחסית מהיר עד לתחנה. ב-5 הפעם עשיתי את הטעות ונכנסתי בסינגל. אמנם יותר קצר אך הסינגל היה מאוד מסולע ובעייתי לריצה. אני מאמין שריצה מסביב הייתה יכולה להיות יותר מהירה מבחינת זמן. 6 קלה, ל-7 רץ דרך השטח בתקווה שזה יותר קצר וסך הכול לא מסתבך שם, וגם רואה את תחנה 19 (ידע זה כוח?), ומגיע בדיוק ובקלות. עד כה, התחלה חלקה מאוד לניווט בשטח יחסית סבוך.

לתחנה 8 רץ על השביל מסביב עד לשער של הגנים, אשר נמצא בדיוק מול התחנה. ל-9 מחליט החלטה נבונה לרוץ מסביב על השבילים, רק מאבד מעט זמן על ההחלטה איפה צריך לרדת מהשביל. לשם השוואה, לנווט אחר לקח 4:30 דקות, ולי 5:13. הוא רץ הרבה יותר מהר ממני, וחתך בשטח והתברבר והרי לכם התשובה. ל-10 מחליט לרוץ על השביל מסביב, אולי היה נכון לחתוך את הפינה הזאת. בכל מקרה נכנס לפי העץ הבודד, ומגיע בדיוק. ל-11 מאבד זמן על חוסר עבודה עם המצפן והססנות. 12 קלה, ל-13 רץ על השביל עד עמוד החשמל הקרוב לתחנה ומגיע בדיוק, ל-14 חוזר דרך השביל ומגיע בקלות לתחנה. ל-15 מנסה לרוץ בשטח אבל אי בדיקת כיוון היציאה מהתחנה זורקת אותי לשביל. מתקן בהתאם ומוצא את התחנה. שותים מים ב16 וקדימה ללופ האחרון.

ל-17 מחליט לרוץ דרך הסינגל, אבל מאבד זמן על מציאת ההתחלה שלו. בסופו של דבר מוצא ומגיע לגוש הירוק הברור מדרום לתחנה. עובר דרכו ומגיע בול. ל-18 חותך עד לשביל ובכניסה לשביל הנכון קורה משהו מוזר. הייתי בטוח שבטעות נכנסתי לשביל שליד 8 (שלמעשה באתי ממנו). מתאפס ומוצא בקלות את הכניסה לתחנה, מנקב וחוזר. 19, כפי שאמרתי, מוכרת לי ממקודם, והדרך אליה מאוד קלה. ל-20 מחליט לרוץ מהשביל הצפוני אך שוב מאבד זמן על חיפוש הסינגל. בדיעבד הייתי צריך לחתוך, ומקסימום להתאפס על השביל ליד 20 הואיל והיא מאוד קרובה לשביל. ל-21 מתחיל טוב, אך מהרגע שנגמר השביל גם הביטחון העצמי שלי נגמר, ומוצא אותה במקרה, מנקב ורץ לסיום עם חיוך.

סה"כ הניווט זרם כמעט כל הדרך, הרגשתי טוב עם הריצה שלי ולא עשיתי טעויות מיוחדות… תקופה חדשה? אין לדעת.

פינת הלג: הלג הנדון הפעם הוא לג 8-9. אולי כן צריך דרך השטח? אולי השביל זאת האופציה היותר טובה? מוזמנים לספר לי כאן: http://maps.worldofo.com/webroute/?id=721

מסקנות מהניווט:
-על שביל אני רץ מהר יותר אין ספק, צריך לשקול מתי הוספת מרחק מצדיקה ריצה על שביל לעומת שטח.
-יותר ביטחון עצמי בניווט בשטחים ירוקים היה עוזר, אין ספק.

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת

הזדמנות שנייה לגאולה – תחרות ארצית במאגרי מנשה צפון 25.1.14

הקדמה: שנה שעברה, כאשר מיפו את השטח המדהים הזה מחדש, חיכיתי בקוצר רוח לתחרות הזאת. הגיעה אליפות ישראל, וכל מה שעשיתי היה להתברבר. יצאתי עם טעם לא טוב וחיכיתי להזדמנות שנייה כדי לכפר על טעויות העבר. מי שרוצה להיזכר מה היה שנה שעברה, בבקשה. המחשבה בראש הייתה: תתרכז על מנת לא לחוות שוב את השטח כמו שנה שעברה. תתחיל לאט, ותיכנס טוב לשטח.

מאגרימנשהצפוןציר

עם שמחה בלב וחיוך על הפנים יצאתי למסלול. מתחיל לאט כמו שהבטחתי לעצמי ומזהה את הכול בדרך. תחנה ראשונה עוברת טוב ואני מחייך לעצמי שככה מתחילים ניווט. לג ארוך ל-2 דורש ריכוז רוב הדרך, אך מי שקרא את הבלוג של שנה שעברה יודע כמה הסתובבתי אז ליד קבוצת העצים הזאת. עובר דרך העץ הענק, תחנה 11, 8 ומשם כבר קל לראות את העצים ולכן מגיע בדיוק. 3 באזור האקליפטוסים הכיף והמוכר, עובר דרך המים (חם מאוד ומתיש בחול) ומשם בעזרת מצפן וקריאה נכונה של המפה מגיע ליד התחנה אך לא רואה אותה. מבין שהיא כנראה טיפה יותר בפנים ומוצא אותה. 4 אמנם קרובה אך זה לג טריקי מאוד. מזהה את העצים ומפספס במעט אך מסתכל אחורה וקולט אותה (לא מחשיב את זה כאיבוד זמן). ל-5 משתדל לזהות כמה שיותר דברים בדרך. עד כה ניווט טוב.

ל-6 חוזרים לשטח הקשה. מחליט להקיף ממזרח ושם אני חווה רגע של הארה ניווטית. פתאום, הכול מסתדר לי מול העיניים וידעתי בדיוק לאן לרוץ ואיפה התחנה אמורה להיות. אך כדי להכעיס לתחנה 7, מפספס את הכניסה הנכונה בסבך ומוצא את עצמי מקיף. לפחות תפסתי מהר איפה אני והמשכתי לרוץ בקצב טוב אפילו שהארכתי את הדרך יותר מדי. את 8 מכיר מהדרך ל-2, ומוצא בקלות. ל-9 מגיע קרוב אבל לא בטוח איפה אני. קולט את תחנה 10 (חשבתי שהיא 10), ומוודא. ברגע שיודע שזאת התחנה אני יודע בדיוק איפה 9 אמורה להיות, ומשם זה קלי קלות חזרה ל-10. את 11 אני מכיר ממקודם, אבל אומר שאם אני אתברבר יש את העץ הגדול שקרוב לתחנה. אבל בכל זאת, מגיע ל-11 בלי טעות (אולי הייתי יכול לבחור ציר מעט יותר מוצלח).

בדרך ל-12 מקלל את השבילים הטובעניים ולכן מחליט לרוץ דרך השטח. מוצא די בקלות את התחנה ורץ למים לפני 13 (כבר אמרתי שחם?). ל-14 מפספס מעט ימינה, וכמו כן ביציאה מ-14 רץ ימינה מדי אבל קולט מה הטעות שלי ומתקן מהר. ל-15 אני יוצא בלי תוכנית ממשית אבל אני מצליח להתאפס ברגע שאני מזהה את הסינגל לפני התחנה. מהעיקול זה שטויות בדרך לתחנה. ל-16 מזהה את הסבך הגדול מרחוק ומשם מחפש את הכניסה הנכונה. מתחרה שתפס אותי סוטה מזרחה לכניסה הלא נכונה ואני מנצל את זה כדי לברוח לו. מוצא מהר את 16 ול-17 דרך הירוק והכתום שקלים לזיהוי. ל-18 בעזרת המצפן אני מגיע ליד אבל מחפש את התחנה בואדי הלא נכון (מסתבר שאני לא היחיד שעשה את הטעות הזאת). מזהה את שני השיחים בואדי ליד התחנה (למעשה איפה שחיפשתי את התחנה) ומתקן. 19 פשוטה דרך השביל (הטובעני) והסבכים שליד העץ הגדול, 20 קלה, ול-21 מתפתה כמעט לנקב תחנת עממי מרוב עייפות. מתרסק בסיום אחרי ניווט שאני מגדיר כמוצלח עבורי, וכגאולה אחרי שנה שעברה.

מסקנות מהניווט:
-חובה חובה חובה להיכנס לאט לשטח כל כך מבלבל. שנה שעברה התלהבתי וטעיתי, והשנה כמעט ולא היה טעויות (11 אחוז טעויות, 7:30 דקות של טעויות על 1:09).
-להתרכז יותר בחיפוש מעברים בסבך.
-יותר ביטחון עצמי לקראת תחנה (9, 15, 18).

פינת הלג:
לג 1-2 היה חידה לא ברורה כל כך, ומי שלא היה שנה שעברה לא יכל להסתמך מראש על דברים שהוא מכיר כפי שאני עשיתי. איך הייתם עושים? ספרו לי כאן: http://maps.worldofo.com/webroute/?id=711

——————————————————————————————————————————–

מצורפת תמונה מיום מיפוי שעשיתי לאחרונה:

איפה? כמה? למה? אני רק אגיד שהקנ"מ הוא 1:2500, ובקרוב עוד פרטים…

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | 4 תגובות

על כניסה ויציאה מתחנה – אימונים בפארק פתח תקווה ובגן חיות פתח תקווה 24.1.14

ביום שישי האחרון התכוונתי לבצע ריצת שחרור לפני התחרות הארצית בשבת, אך כשראיתי שקיימים שני אימונים במרחק של קילומטר אחד מהשני, וקרוב אליי לבית, העדפתי לנסוע לפתח תקווה לשני אימונים חביבים בפארק ובגן חיות פתח תקווה (שעד היום לא ידעתי בכלל שהוא קיים) וזאת כי עדיף לרוץ עם מפה ביד מאשר לרוץ בלי. אחד הדגשים שניסיתי לשים לב אליהם זה לנסות לבזבז כמה שפחות זמן על כניסה ויציאה מתחנה. כלומר, לעבוד על זרימת הריצה במהלך ניווט הספרינט.

פארקפתחתקווהציר

לאורך כל הניווט ניסיתי להיות מודע כל הזמן לכיוון הכניסה והיציאה שלי מהתחנה. ניסיתי מאוד לא להסתובב במקום. למשל בתחנה 1 היה צורך לעשות פרסה אך ב-2 הייתי יכול לגעת בסרט ולהקיף את העץ בתנועה מתמשכת. משם והלאה, בתחנות 3-9 כל פעם נכנסתי ויצאתי בכיוון הנכון כך שאוכל כבר להמשיך לרוץ לתחנה הבאה הואיל והמטרה בניווט ספרינט הוא לבזבז כמה שפחות זמן על טכניות של ריצה. בתחנה 10, עקב מיפוי לא ברור וגשר שהסתיר חלק, קצת איבדתי זמן. ב-11 מעבר חלק, אבל ב-12 עקב אופי התחנה לא היה ניתן לצאת בצורה חלקה עקב צורך להסתובב במקום. 13, 15 (ל-14 אין היה צורך לרוץ) היו קלות, 16 לא ברורה, ל-17 לתוך השטח ותחנה קלה, כך גם 18. אבל ב-19 מאבד זמן עקב קריאה לא נכונה של התיאור, ובזבוז זמן ביציאה וטיפוס מהשקע. ב-20 מפספס שמאלה, ל-21 לא רואה את הסרט אבל מבין מה זה, ב-22 מפספס במעט וחוזר וטעות אחרונה לסיום ב-24 בכך שמפספס את העיגול המתאים. סה"כ אימון נחמד ועוברים לגן חיות.

——————————————————————————————————————————–

שיטת האימון: מקבלים מפת מאסטר עם כל התחנות ומתחילים מתחנה מספר 1 ומשם בכל תחנה יהיה כתוב לאן לרוץ. מטרת האימון היא תכנון מהיר בתחנה.

גןחיותפתחתקווהציר

מהזינוק ל-1 זה די פשוט, אבל אז לתחנה 16 אני קצת מפספס ומחפש אותה מוקדם מדי. 19, 21 קלות וגם 22. ל-24מחליט לבחור לרוץ מהצד השני, ומגיע מהר לתחנה. ל-25 מחליט לחתוך בשטח המיוער, ול-23 מקיף וכמעט מפספס את השביל שנכנס. 20 ו-17 פשוטות מאוד, ול-12 מאבד זמן על חיפוש השביל הנכון. מכאן היה נחמד לנסות לנחש מה תהיה התחנה הבאה. ל-10 לא קורא נכון את תיאור התחנות ומחפש את התחנה למעלה אבל מתקן מהר. 6 ו-8 פשוטות ול-13 בוחר בציר לא טוב (דרך תחנה 12), וגם לא רואה את התחנה היות והיא הייתה מודבקת על הצד השני של שלט צהוב כשאני באתי מהצד הלא נכון. ל-14 מגיע מהר, אבל הסיבוב והיציאה שלי מהתחנה איטיים מאוד 18 קלה וניחשתי ש-15 תהיה הבאה בתור (כמובן שצדקתי), ל-11 מחליט להקיף מסביב, 5 קלה, 3 גם כן ומפה שאר המסלול היה די ברור. ל-4 בחירת ציר מעט נסתרת אך מאוד פשוטה מהשביל הצדדי, ומשם עד הסיום קליל ונחמד.

מסקנות מהניווט:
-אפשר לאבד המון זמן על שטויות קטנות כמו סיבוב של 180 מעלות כדי לצאת מהתחנה.
-קריאת תיאור תחנה היא קריטית בייחוד בניווטי ספרינט.

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | כתיבת תגובה

סטייה לא מכוונת – תחרות מקומית ברכס התותחים 18.1.14

בעבר, דיברתי רבות על כך שאני עדיין לא מצליח להיות מדויק באזור התחנה, ועדיין סוטה ימינה או שמאלה מבלי לשים לב. כשידעתי שהניווט ברכס התותחים יהיה בסגנון מידל (האהוב עליי מאוד), הבנתי שעבודת מצפן וריכוז לאורך כל הדרך ישחקו תפקיד חשוב. בתחרות עצמה היו כמה מקרים בהם אותה סטייה לא מכוונת קרתה, גם אם בקטנה, וגם אם באופן קשה.

רכסהתותחיםציר

הכי מבאס להתחיל ניווט וכבר לטעות. כבר בדרך לתחנה הראשונה לא תכננתי ממש מה אני עושה, ירדתי מהשביל ובלי לשים לב התחלתי לסטות דרומה מהתחנה. כשהבנתי שאני יורד נמוך מדי ואני לא באזור, התאפסתי יחסית מהר ותיקנתי. יותר מעצבן מזה זה לטעות גם לתחנה 2. נכנסתי מהשביל ללא נקודת תקיפה כאשר יש אחת ברורה מאוד (עץ על השביל) שהייתה חוסכת לי גם זמן וגם מרחק. פעם נוספת מצאתי את עצמי עובר את התחנה וחוזר אחורה. בנקודה כזאת אני בדרך כלל מנסה לשכוח מהטעויות ולהתחיל את הניווט מחדש על נקי. ל-3 רץ על השביל ובעזרת המצפן וזיהוי סוגי היער (כתום נקודות, לבן ואז ירוק), מצליח לזהות את הגאיון מעל התחנה ומשם יורד בדיוק אל הסלע. ל-4 אני עדיין לא מצליח לרוץ כראוי בעליות, אבל מהעיקול בשביל תוקף ומזהה את שני המצוקים ומגיע בדיוק אל התחנה. 5 גם פשוטה (מצפן בלבד, לג קצר). ל-6 אני קצת מהסס, אז מוצא נקודה יותר ברורה על השביל ומגיע יפה אל התחנה, עם בזבוז זמן של כ-15 שניות פחות או יותר.

תחנה 7 היא לג קלאסי של דוך. אין שום סיבה לרוץ מסביב, ומאוד ברור איפה היער מתחיל והיכן הוא מסתיים. ל-8  רץ דרך השטח החצי פתוח באמצע היער, ומזהה טוב את השיח. ב-9 אני מצליח לברוח לרפי (שזינק דקה אחרי), כיוון שהוא יוצא לכיוון 5 בטעות. אבל בדרך ל-10, הוא שוב תופס אותי. ל-10 רץ לאורך השביל ותוקף מהעיקול בשביל – זה עובד יופי מלבד השביל שלא מופיע במפה. מבלבל מעט אבל רגע שמגיעים לשורת המצוקים קל למצוא את התחנה. 11 פשוטה, ול-12 מתחילה עלייה ארוכה שתימשך גם ל-13. מגיע מהשביל בשטח הפתוח לקצה שורת האבנים והמצוקים בתחילת היער. מבין שהתחנה צריכה להיות בדיוק מעליי והיא נמצאת בדיוק איפה שאני מחכה לה. זאת הייתה הנקודה בה הצלחתי לברוח לרפי שחיפש את התחנה הרבה יותר מדי צפונה. 13 פשוטה למציאה מהשביל, ול-14 מודה לאיתי שסידר לי ריצה בירידה על שביל :).

15 דורשת עבודת מצפן וריכוז ואני מצליח לזהות את שורות הסלעים. ל-16 קורה בדיוק ההפך. אני כבר לא מרוכז כמו קודם, ומחפש את התחנה בלי ממש לקרוא את המפה כראוי ולהבין היכן אני נמצא. במקרה רואה תחנה מרחוק והיא לא שלי אבל מבין איפה היא ומנסה להתאפס. מוצא את 16 במקרה מאוד ויוצא לכיוון 17 שוב, מנסה לשכוח ממה שקרה הרגע. ל-18 רץ יחסית בקו ישר, לאורך הגדר של המוקשים ומנסה לתקוף מלמעלה. קצת בסוך אבל מזהה את העץ הבודד ליד גדר האבנים ומשם לאט לאט עד לתחנה. ל-19 מגיע בקלות.

תחנה 20 מוכתרת כפאשלה הגדולה של הניווט הזה. הכל טוב ויפה, מגיע לשביל חותך ליד הגדר אבנים אבל, עקב קריאה לא נכונה של המפה, אי הסתכלות משוועת במצפן וריצה מהירה מדי ללא סבלנות, מוצא את עצמי מחפש בלי כיוון את 20 ומגיע לתחנה 21 לפני כן. כן, טעות די גדולה שהייתה יכולה להימנע עם הריכוז הנכון. כועס על עצמי רץ בירידה ל-20 ומגיע אליה בקלות. אתם יכולים לנחש ש-21 הייתה לי קלה. ואי אפשר לסיים בלי עוד סטייה אחת לתוך הג'יפה בין 21 ל-22. אבל מתקן יפה ומגיע בדיוק ומשם ל-23 במהירות וסיימנו.

מסקנות מהניווט:
-אני נוטה לא להשתמש מספיק במצפן וזה היה יכול לעזור פה. מספיק מבט אחד במצפן לבדיקת כיוון וזה הכול.
-ריכוז עד הסוף. קל מאוד להתבלבל בתחנות האחרונות במסלול, בייחוד אם רובו עבר בצורה יחסית חלקה.
-ריצה בעליות?

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת

לרוץ עם מפה ביד – תחרות מקומית בפארק נחל באר שבע לזכר דורון אסולין 17.1.14

מדי פעם, מתקיימת תחרות שהעניין הניווטי בה הוא מועט מאוד, והעיקר הוא הריצה ולא חסרות דוגמאות ומיותר שאציין כאן. הניווט היום בפארק נחל באר שבע היה על טהרת הריצה, ועם זאת, היווה מבחן לכושר המשתפר שלי.

פארקנחלבארשבעציר

במהלך החימום קיבלתי את ההוראה הבאה מקרן: כמה שיותר קווים ישרים כדי לחסוך מרחק, כמה שיותר מהר.
טוב…
ל-1 זה קצת בעייתי. יש מכשול קטן בדרך אבל קל לזהות הכול. ל-2 כבר מיישם עם מעט סטייה עקב שטח לא עביר. ל-3 כמעט מתפתה לרוץ על הטיילת המקיפה, אבל קולה של קרן מהדהד בראשי וגורם לי לרוץ בשטח בקו ישר, ומהר. ל-4 ניווט פשוט מאוד, יודע איפה היא אמורה להיות ומגיע בדיוק ומשם היישר למפה הקטנה של מצפה בית אשל.

ביתאשלציר

המפה של מצפה בית אשל המוגדלת מפורטת מאוד וקל להתבלבל בין הפירוט הרב בחלק כל כך קטן של המפה. מזהה בקלות לאן אני רץ והטעות היחידה שלי היא שלתחנה 8 אני בטוח שהתחנה נמצאת בתוך המחפורת אבל יוצא מהר (כ-15 שניות בזבוז). כמובן מנסה להמשיך בקצב המהיר יוצא החוצה, מנקב את 9 ומתחיל את הריצה הארוכה לכיוון 10.

אני מרגיש טוב בריצה וכל פריט מופיע לי בדיוק בזמן. אני אפילו לא מתעייף בעלייה ל-12, ובעלייה חזרה מ-13 לכיוון האמפי. מנסה להמשיך בקווים ישרים ככל הניתן, ולא להאט אף לא לרגע. העלייה ל-14 קשוחה, חייבים להודות, ואני מנסה לתקוף אותה טוב. הטעות היחידה שאני מחשיב כטעות (כ-30 שניות), היא שירידה בכיוון הלא נכון לכיוון 15 מסיטה אותי בכמה מטרים שמאלה. מבין שאני רחוק מדי ומתקן מהר.

משם רצף התחנות לסיום די פשוט ועדיין יש כוח לרוץ למעלה ל-18. ירידה מהירה לסיום ועוד ניווט מהיר במיוחד (לעת עתה הניווט הכי מהיר שלי השנה) מגיע לסופו.

מסקנות מהניווט:
-מצפן כן חשוב בניווטי ספרינט והיה אפשר למנוע ככה את 15.
-קריאת תיאור תחנות זה חשוב (תחנה 8).

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת

הפשטת מפה בניחוח ספרינט – ניווט האילן הראשון במכון וולקני 10.1.14

בעבר, דיברתי רבות על הפשטת מפה ביער, ושימוש רק בפרטים הרלוונטים. הפואנטה היא ליישם את זה גם בשטחים לא מיוערים, כגון כל ניווטי הספרינט, בו נדרשים לרוץ מהר, בכל הכוח, וכל שנייה קובעת יותר מאשר בניווט רגיל. עומס הפרטים במפת המכון הוולקני מדגים היטב את העניין.

וולקניציר

אסביר את כוונתי, בדרך לתחנה 1 היה רק דבר אחד שעניין אותי וזה מתי נגמרות החממות, ומתחיל השטח המיוער, והשדה שמצפון. ברגע שהגעתי לשטח החצי פתוח, שברתי שמאלה והגעתי בלי שום בעיה לתחנה. כנ"ל 2. סופר עצים ושובר בעץ הנכון ומגיע בדיוק. אמנם הייתי צריך לעשות סיבוב פרסה, אבל הגעתי בדיוק.

מלבד זאת, בדרך ל-3 לא הבנתי שום דבר ממה שהמפה הסבירה, הכול היה נראה אותו דבר בדופק שאליו הגעתי (ניווט ספרינט, כן?), ובמקרה מצאתי את התחנה. משם הניווט זרם בצורה די חלקה, עם מעידה קטנה ב-11 שעברה מהר, עקב שוב, חוסר הבנה בדופק גבוה.

דוגמאות נוספות לעיקרון ההפשטה בספרינט הן תחנות 12, 16 ו-18. אשר אליהן הגעתי כל פעם רק עם דבר אחד שמעניין אותי, וכל מה שמסביב לא רלוונטי. 12 – מגרש הכדורסל הוא הקו שממנו אכפת לי מה קורה. 16- רץ על הכביש עד לחורשה ורק אז מתחיל להסתכל על המפה. 18- לאורך הכביש עד האורווה ורק אז מתחיל להבין את המפה.

מסקנות מהניווט:
-להאט טיפ טיפה כדי להיכנס לתא שטח חדש זה טוב.
-הכושר שלי משתפר… 😉

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | כתיבת תגובה

דיוק זה שם המשחק – תחרות ארצית ברכס אוג הבורסקאים (רכס סבוך כלשהו) 4.1.13

עם אליפות החורף מאחורינו, והפנים לאליפות הארץ, המסקנה שלי הייתה לעבוד על שני דברים: ריצת שטח, ודיוק באזור התחנה. הפעם, המדד השני היה במבחן, ולצערי התוצאות לא מזהירות.
גילוי נאות: לפני שנה במהלך השנת שירות, טיילתי בתוך המפה והרבה מחוצה לה עם הקומונה שלי, ולכן הייתי קצת נרגש לקראת התחרות. זכור לי שכל הטיול אמרתי לנרי שהייתה איתי בטיול שחייבים לעשות מפה כאן – והרי לכם התוצאה: מפת המוחרקה, רק הרבה יותר סבוכה מאחותה המזרחית.

אוגציר

 

לפני הזינוק כתבתי לי על היד דיוק, והשתדלתי שזה יהיה המוטיב העיקרי בניווט. זינוק, והדרך ל-1 די ברורה – עד לאוכף, העץ על פינת הגדר ומשם תקיפה מוצלחת ובלי שום בעיות. ל-2 אני פחות לחוץ, כיוון שהמצוק הגדול והגדר חוסמים אותי מלפספס את זה. רואה את המצוק ומבין שעברתי, מתקן מהר ומגיע לתחנה. התוכנית ל-3 במקור הייתה דרך שני העצים הבודדים הצפוניים לתחנה. אבל הבנתי שאני ממש לא בכיוון, לכן חותך דרך הירוק הבהיר, ומזהה את השיח מעל מצוק ומגיע לתחנה. ל-4 עולה בוואדי, אבל מצליח לפספס את התחנה ומגיע לשביל. מתקן בהתאם ורואה את התחנה מרחוק.

עד כה, התחלה לא מזהירה, אך גם לא נוראית ולכן שומר על מצב רוח יחסית סביר. מקווה שיהיה יותר טוב. ל-5 לג קשה. אין מה לומר. אין ממש נקודות אחיזה לאורך הדרך ולכן אני מנסה (בחוסר הצלחה מדהימה) לשמור על צורת הקרקע בכיוון התחנה. מגיע לשורת המצוקים, ולא בטוח בכלל מה לעשות. בכנות מלאה אני עמדתי שם ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. כיוון היה כשהסתכלתי על המצפן והבנתי איפה אני על השלוחה. מבאס לראות בGPS שהייתי בכיוון הנכון באיזשהו שלב ופשוט החלטתי לשנות כיוון. 6 קלה עם עבודת מצפן נכונה. ויורד לכיוון המקבץ הדרומי.

ל-7 מצליח לרדת בכיוון הנכון של השלוחה והתחנה הרבה יותר נמוכה ממה שאני מצפה (מבין שלא קראתי נכון את המפה ומנסה לשכוח מזה). אבל ל-8, טעות כיוון חמורה מאוד של כ-45 מעלות צפונה מדי. מגיע לשביל ולכיכר ומתקן מהר ומגיע בקלות לתחנה. 9 קלה וסוגרת את המקבץ הדרום-מערבי. הלאה מזרחה ל-10.

10 לג על שביל ומצליח לזהות מהר את הסלעים עד לסלע המתאים. 11 אמנם לג של 150 מטר, אבל ממזרית. מנסה לזהות את הסבכים, ושוב מודה בלב שלם שאין לי מושג מה אני עושה. אחרי הסתובבות רבה באזור התחנה מזהה את אחד השטחים הפתוחים ומשם מגיע בקלות ובדיוק לתחנה. בדיעבד הייתי ממש ליד התחנה ואם הייתי מתקרב עוד קצת הייתי מוצא את זה. באסה. 12 קלה ותוקף מהשביל, שני נווטים שאיתי מפספסים בגדול את הכיוון אבל תופסים מהר. 13 דרך הכיפה והמצוק הגדול. ל-14 מחליט לתקוף מהשביל כי באמת נמאס לי מהסבכים האלה. ואז מגיעה 15.

15 לג ארוך ומתיש בעלייה, ואין שום דרך חכמה להתמודד עם התחנה מלבד לזהות את הכול בדרך לתחנה. מגיע לשורת המצוקים כבר מותש מאוד מהלג הפיזי, ובעזרת מצפן וזיהוי המצוק הגדול הקרוב לתחנה מגיע בדיוק. 16 מהלגים שאני אוהב, על קו גובה ודורשים ניווט עדין ומדויק. מזהה את שינויי הגובה, ומגיע לצד הנכון של השלוחה, אדי כצמן שתפס אותי כבר ב-12 ומשם רדפנו אחד אחרי השני מפספס שמאלה, ואני מגיע לפניו. ל-17 ריצה ממש באופסייד, העיקר לשביל, ויאללה עוד ניווט נגמר.

מסקנות מהניווט:
-חסרה לי עבודת מצפן שהייתה יכולה למנוע טעויות ב4,5,8,11. וכמובן, הייתי מגיע קצת יותר ישר ל-17.
-צריך קצת יותר בטחון עצמי. ממש האטתי בדרך ל-2,3 כי לא הייתי בטוח איפה אני.

פינת הלג:
אמנם לא היה לג ארוך, אבל זה הלג שלדעתי היה הכי קשה ניווטית במסלול הפעם. 4-5 הצריך הרבה תושייה. איך עשיתם אם עשיתם? מה הייתם עושים? מוזמנים לשתף:
http://maps.worldofo.com/webroute/?id=700

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | 4 תגובות

ירוק בעיניים – תחרות ארצית בדרך בורמה, אליפות החורף יום 2 28.12.13

סיפור: אי שם בסוף אוקטובר, באירוע של ניווטבע, אורן יניב מגיע ושואל אותי אם אני בא לדרך בורמה. כשעניתי לו כן הוא צחק ואיחל לי בהצלחה. האיומים התגלו כנכונים על אף שהשתדלתי לשמור על מצב רוח אופטימי ככל שיכולתי ואולי איכשהו ליהנות מניווט בשטח קשוח ואלים כמו היום. כפי שהכותרת מרמזת, סבך היה המרכיב העיקרי של הניווט היום.

דרךבורמהציר

עם חיוך על הפנים ושמחה בלב יורד לכיוון 1. מזהה טוב את הואדי, כמובן שמוצא תחנה שלא שלי, אבל מזהה איפה היא ומבין שצריך לרדת עוד. התחלה יחסית חלקה. ל-2 יורד לשביל אבל מעדיף את שיטת הקו גובה. הסינגל לפני התחנה אבוד בסבך בתחילתו אבל אחרי קצת זמן הוא מתגלה ומשם לתחנה. ל-3 הייתי מוכן מנטלית. אני במסלול השני הכי ארוך, מן הסתם שנקבל לג תפירה (לא דמיינתי 2 כאלה…). החלטתי ללכת ראש בקיר ולחתוך עד לשביל מעל הואדי, ומשם על שבילים עד לשורת מצוקים שהובילה אותי היישר לתחנה. בדיעבד, אולי עדיף היה להמשיך על השביל מעל 2 עד לשביל שנגמר באמצע השטח. הייתי חוסך כמה קווי גובה.

בתחנות הבאות החלטתי שאם אני כבר רץ בקצב יחסית איטי, עדיף לעשות את זה במדויק, אז את 4 מצאתי בקלות אפילו שהיא לא הייתה במקום (פשוט על הדרך), אבל ל-5 בוחר ציר קצת בעייתי דרך הסבך. כדי להוסיף על הטעות בבחירת הציר ממבט ראשון היה נראה שלתחנה אפשר להגיע רק מלמטה, אז נלחמתי בסבכים בדרך לתחתית המצוק, רק כדי שכשאגיע לתחנה אראה את שכטר מדלג בקלות מעל המצוק. טוב, ל-6 מנווט מדויק עד לתחנה, ומזהה הכל בדרך. כך גם 7 פשוטה בירידה. ל-8 מחליט לרוץ מלמטה ומגיע בדיוק.

9 זאת חידה אמיתית. מחליט לחתוך בשטח לאותה עלייה מקוללת בדרך ל-3, אבל מהרגע שנגמרת העלייה הריצה בשביל יחסית סבירה. קצת מסתבך עם התחנה אבל מוצא מהר. ל-10 מחפש גבוה מדי וכשאני רואה את השביל מתקן מהר ומגיע לתחנה. אפילו שהייתי מוכן לרוץ על שבילים לא התאפקתי ול-11 חתכתי ביער פחות סבוך מהמצופה.

סיבוב סיום מתחיל יחסית חלק עם ירידה בשביל לכיוון 12 ותקיפה חכמה לדעתי מלמטה. מלמטה היה ברור העיקול בשביל, ושורת המצוקים שבה התחנה הייתה ממוקמת. תחנה 13 זכתה אצלי לתואר התחנה הכי קשה וזאת כי היא הייתה מוחבאת בתור הבור ועד שלא הייתי ממש עליה לא ראיתי אותה. לא ברור איך התאפסתי שם ביער כשלא היה ממש איך. 14 קלה, ול-15 ריצה מהירה ועוד ניווט ואליפות נגמרו.

לסיכום האליפות:
אני חושב שהכותרות של שני הבלוגים מסכמות היטב: "שריטות בידיים וירוק בעיניים". היה פיזי יותר מהרגיל, וסבך רב נרמס אתמול והיום. סה"כ המסלולים היו מוצלחים ומעניינים וסיפקו בחירות ציר מעניינות לרוב. אני יחסית מרוצה מהביצועים שלי בקטע הניווטי (חוץ מ-5 ו-13 של היום, שהיו קטסטרופה אחת גדולה). מבחינת כושר הצלחתי רוב הזמן לשמור על קצב טוב בשבילים, אבל ריצת השטח שלי זקוקה לאימונים, וגם ריצה בעלייה. עכשיו כשיש רישיון אולי אגרור את אבא לשטח לריצת סינגלים? אין לדעת.

מסקנות מהניווט:
-עדיף להקיף מאשר לאכול סבך בכיף. (ניסיון כושל לחרוז)
-קצת יותר עבודת מצפן ליד התחנה הייתה עוזרת המון.
-הריצה שלי בשטח לא משהו.

פינת הלג:
לג 8-9 מהתחרות של היום היווה חידה אמיתית עבור נווטי הבינוני +. עד כדי כך שבריצה מ-7 ל-8 שכטר שהיה לידי צעק לי: "איך עושים את 9?" וכשתפסתי אותו ב-8 הודה כי עדיין אין לו מושג מה לעשות. מוזמנים להביע דעתכם כאן: http://maps.worldofo.com/webroute/?id=688.

פורסם בקטגוריה 2013-2014 | תגובה אחת