ירוק בעיניים – תחרות ארצית בדרך בורמה, אליפות החורף יום 2 28.12.13

סיפור: אי שם בסוף אוקטובר, באירוע של ניווטבע, אורן יניב מגיע ושואל אותי אם אני בא לדרך בורמה. כשעניתי לו כן הוא צחק ואיחל לי בהצלחה. האיומים התגלו כנכונים על אף שהשתדלתי לשמור על מצב רוח אופטימי ככל שיכולתי ואולי איכשהו ליהנות מניווט בשטח קשוח ואלים כמו היום. כפי שהכותרת מרמזת, סבך היה המרכיב העיקרי של הניווט היום.

עם חיוך על הפנים ושמחה בלב יורד לכיוון 1. מזהה טוב את הואדי, כמובן שמוצא תחנה שלא שלי, אבל מזהה איפה היא ומבין שצריך לרדת עוד. התחלה יחסית חלקה. ל-2 יורד לשביל אבל מעדיף את שיטת הקו גובה. הסינגל לפני התחנה אבוד בסבך בתחילתו אבל אחרי קצת זמן הוא מתגלה ומשם לתחנה. ל-3 הייתי מוכן מנטלית. אני במסלול השני הכי ארוך, מן הסתם שנקבל לג תפירה (לא דמיינתי 2 כאלה…). החלטתי ללכת ראש בקיר ולחתוך עד לשביל מעל הואדי, ומשם על שבילים עד לשורת מצוקים שהובילה אותי היישר לתחנה. בדיעבד, אולי עדיף היה להמשיך על השביל מעל 2 עד לשביל שנגמר באמצע השטח. הייתי חוסך כמה קווי גובה.

בתחנות הבאות החלטתי שאם אני כבר רץ בקצב יחסית איטי, עדיף לעשות את זה במדויק, אז את 4 מצאתי בקלות אפילו שהיא לא הייתה במקום (פשוט על הדרך), אבל ל-5 בוחר ציר קצת בעייתי דרך הסבך. כדי להוסיף על הטעות בבחירת הציר ממבט ראשון היה נראה שלתחנה אפשר להגיע רק מלמטה, אז נלחמתי בסבכים בדרך לתחתית המצוק, רק כדי שכשאגיע לתחנה אראה את שכטר מדלג בקלות מעל המצוק. טוב, ל-6 מנווט מדויק עד לתחנה, ומזהה הכל בדרך. כך גם 7 פשוטה בירידה. ל-8 מחליט לרוץ מלמטה ומגיע בדיוק.

9 זאת חידה אמיתית. מחליט לחתוך בשטח לאותה עלייה מקוללת בדרך ל-3, אבל מהרגע שנגמרת העלייה הריצה בשביל יחסית סבירה. קצת מסתבך עם התחנה אבל מוצא מהר. ל-10 מחפש גבוה מדי וכשאני רואה את השביל מתקן מהר ומגיע לתחנה. אפילו שהייתי מוכן לרוץ על שבילים לא התאפקתי ול-11 חתכתי ביער פחות סבוך מהמצופה.

סיבוב סיום מתחיל יחסית חלק עם ירידה בשביל לכיוון 12 ותקיפה חכמה לדעתי מלמטה. מלמטה היה ברור העיקול בשביל, ושורת המצוקים שבה התחנה הייתה ממוקמת. תחנה 13 זכתה אצלי לתואר התחנה הכי קשה וזאת כי היא הייתה מוחבאת בתור הבור ועד שלא הייתי ממש עליה לא ראיתי אותה. לא ברור איך התאפסתי שם ביער כשלא היה ממש איך. 14 קלה, ול-15 ריצה מהירה ועוד ניווט ואליפות נגמרו.

לסיכום האליפות:
אני חושב שהכותרות של שני הבלוגים מסכמות היטב: "שריטות בידיים וירוק בעיניים". היה פיזי יותר מהרגיל, וסבך רב נרמס אתמול והיום. סה"כ המסלולים היו מוצלחים ומעניינים וסיפקו בחירות ציר מעניינות לרוב. אני יחסית מרוצה מהביצועים שלי בקטע הניווטי (חוץ מ-5 ו-13 של היום, שהיו קטסטרופה אחת גדולה). מבחינת כושר הצלחתי רוב הזמן לשמור על קצב טוב בשבילים, אבל ריצת השטח שלי זקוקה לאימונים, וגם ריצה בעלייה. עכשיו כשיש רישיון אולי אגרור את אבא לשטח לריצת סינגלים? אין לדעת.

מסקנות מהניווט:
-עדיף להקיף מאשר לאכול סבך בכיף. (ניסיון כושל לחרוז)
-קצת יותר עבודת מצפן ליד התחנה הייתה עוזרת המון.
-הריצה שלי בשטח לא משהו.

פינת הלג:
לג 8-9 מהתחרות של היום היווה חידה אמיתית עבור נווטי הבינוני +. עד כדי כך שבריצה מ-7 ל-8 שכטר שהיה לידי צעק לי: "איך עושים את 9?" וכשתפסתי אותו ב-8 הודה כי עדיין אין לו מושג מה לעשות. מוזמנים להביע דעתכם כאן: http://maps.worldofo.com/webroute/?id=688.