שיקולים פיזיים בבחירת ציר – תחרות מקומית ביער יתיר 26.4.14

כמו בכל ניווט, ישנם שיקוליים ניווטים ושיקולים פיזיים בבחירת הציר בין התחנות. הניווט עצמו ביער יתיר הוא יחסית פשוט, ולכן בניווט זה שמתי דגש על בחירת ציר של מרחק מול טיפוס.

יתירצירמהזינוק לתחנה הראשונה אין יותר מדי לאן לברוח מבחינת טיפוס – מזהה את הואדי הנכון ומתחיל לרוץ (לאט) בעלייה לכיוון התחנה הראשונה. מגיע בקלות וכבר מתחיל את הירידה לכיוון הואדי הבא. העלייה לתחנה 2 קורעת, ולכן בדרך ל-3 אני הולך על הדרך הקלה ומקיף את הואדי מצפון. הארכתי מאוד את המרחק, אבל בקושי טיפסתי. ל-4 אני בוחר להגיע לשביל האש בהשתדלות על כמה שפחות טיפוס וזה עובד טוב. הירידה התלולה מ-4 מבשרת על העלייה שמגיעה לקראת 5 – משתדל לא להפסיק לרוץ ומגיע בדיוק לתחנה. בחירת הציר ל-6 הייתה לרוץ על השלוחה ולזהות את הואדי שמצפון לתחנה. שילוב השטחים הפתוחים וצורת הקרקע הובילה אותי היישר לתחנה. ל-7 קצת מתחילה לכאוב הבטן, ולכן בוחר ציר קל דרך השבילים ומוסיף מרחק. ל-8 אני כבר מתחיל להיחנק. העליות לא קלות, וחם. משתדל לשמור על ריכוז ומתחיל את הדרך ל-9 (שמפחידה אותי מבחינת טיפוס).  קרוב לתחנה אני מבצע טעות מקבילה ומגיע לואדי הלא נכון ומשם מתחיל לחפש ולא לנווט. מגיע קרוב לשביל ומזהה את הטעות. ל-10 רץ בירידה ותופס קו גובה עד מעל לתחנה. מגיע לקצה גדר האבנים ומשם רואה את שורת המצוקים. משם לתחנה זה קל. ל-11 מזהה את השבילים ואת הואדיות הרלוונטיות שמתפקדות כל הניווט כמו שבילים, ומגיע בקלות. ב-12 כבר ממש אין לי כוח לרוץ. הולך את העלייה ול-13 על קו גובה ומשתדל לתת פוש אחרון בעלייה לסיום כדי לסיים כראוי.

מסקנות מהניווט:
-אסור לוותר
-אין צורך לאנוס את המפה (תחנה 9). ברגע שמאבדים אחיזה לעצור רגע, לנשום עמוק ולהתאפס.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה 2013-2014. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s