טיול קטן ונוסטלגי: לפני כמה שנים כחלק ממחנה אימונים בכרמי יוסף ביצענו תרגיל חדשני. קיבלנו מפה ועמה קיבלנו דף נייר והתבקשנו לצייר את חלקי המפה שאנו רואים לנכון להשתמש בהן למעשה כדי לנווט. היה קטסטרופה. השנים עוברות והגענו לשבת במגידו. ידעתי שזה יחזור אליי, אבל הפעם הגלולה המרה מגיעה בשינוי קטן. הפעם יש אפשרות לקבל את שלד המסלול.
זינוק ומתיישב לצייר. לא נלחץ כי אני יודע שאני צריך לצייר הכי טוב שאפשר כדי לא להתברבר (כמובן בלי להגזים בזמן). היה קל עד תחנה 6 ואז הלג ל-7 יצג בעיה קטנה. הלג ממש ממש ארוך. מצליח לפתור את העניין וממשיך ל-10 שגם היא בעייתית. משתדל איכשהו להבין, מסיים ויוצא למסלול.
תחנה ראשונה קלילה. השביל שציירתי והמצוקים מובילים בדיוק. הבחירה שלי לרוץ על שביל ל-2 משתלמת גם היא ומגיע בדיוק לתחנה. תחנה 3 היא כבר בעייתית. החלטתי לרוץ מסביב כדי להיות בטוחה איפה לאורך השביל אבל לא מזהה את שני הסלעים המאוד ברורים וקצת מסתבך. מתאפס ומוצא טוב. 4 קלילה, עקב הגבול הברור. ל-5 אני בספק מה אני עושה אבל נעזר בקצה היער ומגיע בדיוק לתחנה. 6 היא תחנה בשטח לא פשוט. האזור שם ממופה לא משהו לכן מחליט לחתוך לשביל ובעזרת שני העצים על השביל לתקוף. זה עובד מצוין. בסוף ההחלטה ל-7 הייתה לצייר את מתווה השבילים עד לשם ודבר ברור ליד התחנה. רץ בקצב טוב על השבילים ומוצא בקלות.
תחנה 8 גם הייתה קלה לצייר. קצה הסינגל, עץ ואז תחנה. תחנה 9 בכלל קלה כי רואים אותה מהצד השני של הואדי. באסה על הטיפוס. 10 גם הייתה דילמה לא קטנה לציור. מה מציירים שם באמצע? מוצא בעזרת נווט אחר. משם זה משחק ילדים. 11 תחנה מוכרת והשבילים לשם פשוטים. ובכלל ל-12 אני טס בגובה נמוך על השביל.
מעניין להשוות ולחשוב מה הייתי עושה עם המפה המלאה. אני חושב שרק ב-3 לא הייתי מתברבר (כי הייתי חותך בשביל עם המון אומץ), וב-10 מוצא ממש מהר. גם לא מסתבך עם השבילים ביציאה מ-6. זהו.
המפה המלאה עם הציר שלי:
מסקנות מהניווט:
-השקעה משתלמת רק כשהזמן קצר בהתאם.
-לא לפחד לחתוך בשטח גם כשלא בטוחים.
-כושר ממשיך לעלות. לאט, אבל עולה.
על ניווטים וניתוחי צירים 